Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 36

״לואי״ הארולד לחש , פקחתי את עיניי , הראש שלי על הברכיים שלו וקמתי משפשפף את עיניי , הבטתי מהחלון וראיתי שהגענו , כמעט שקיעה... עד כמה רחוק הבית של אן ? נראה שעברנו דרך ארוכה. סילבר יצאה מהרכב והלכה לבית בכעס שאפשר להבחין בו
״היא רצינית ?! היא פשוט מתנהגת כמו ילדה קטנה״ נייל אמר בייאוש ויצא מהמכונית , הארולד פתח את הדלת ויצא , נשאר לעמוד ליד הדלת ורק אחרי שיצאתי הוא סגר
״אתה בא לדוכן ?״ שאלתי בקול חלש והוא הניד את ראשו בשלילה
״אני נכנס לבית״ אמר ואז שלח חצי חיוך ״אני אולי אבוא מאוחר יותר , בסדר ?״ שאל לנחם אותי .
״עוד זמן חול סוגרים״ אמרתי
״בדיוק״ הוא לחש וצחקתי
״ועכשיו ברצינות ...״ נייל לפתע נעמד בינינו בשילוב ידיים מביט בי ״לא יכולת לשקר לסילבר שאתם שוכבים כל יום ?״
״אולי הבעיה לא קשורה בך נייל...״ אמרתי טופח על כתפו בניחום ״אולי אתה פשוט לא מספק אותה״ אמרתי והארולד צחק
״הי ! אין לי זין קטן !״ הוא מיהר לומר בקול חזק
״אולי יחסים זה משהו ממש רגשי בשבילה והיא מרגישה שזה כל מה שאתה רוצה ממנה .״ אמרתי רואה שהוא מקשיב לי ״תדבר איתה ותגיד שאתה מצטער , אולי תוסיף שאתה אוהב אותה ומכבד אותה ובאמת תכבד אותה במקום לדבר על יחסים ביניכם עם כל אחד״
״אתם חברים שלי , אז מה אם אני מדבר איתכם על זה ?״ שאל
״זה ברור שזה יגרום לה להרגיש כאילו אתה מציג אותה כפרוצה שלך. גם אם אתה מדבר על זה רק איתנו , יש דברים שאמורים להישאר רק בין שתיכם״ אמרתי והוא השפיל את מבטו וגירד עם האצבע במצח
״אתה חושב ?״ שאל והרים את עיניו , הנהנתי ומשכתי בכתפיי
״אני והארולד לא מדברים על היחסים בינינו מול כולם״ אמרתי , יותר נכון אני לא . סודות הוא מסוגל לשמור אבל פרטים קטנים שיביכו אותי תמיד יהיה בסדר מצידו לומר. אם זה היה ממש מציק לי הייתי מדבר איתו על כך והוא כמובן היה מפסיק אבל לא אכפת לי מזה . זה מצחיק לדעתי
״צודק... אלך לדבר איתה״ נייל אמר ומיד הסתובב והלך במהירות לבית , הבטתי בהארולד וחייכתי חיוך קטן , הוא בהה בי ואז נשך את שפתיו
״אתה מדהים , אתה יודע את זה״ לחש גורם ללבי להחסיר פעימה ולחיוך גדול להימרח על שפתיי
״אני יודע״ לחשתי והוא צחק ״סתם , אני מתלוצץ...״ אמרתי והשפלתי את מבטי בחיוך
״טוב , אני נכנס לבית , תסגרו בעוד חצי שעה , בסדר ?״ שאל מלטף את פניי , למרות שלא ידעתי מה זה חצי שעה הנהנתי . הוא נישק לשפתיי מחייך חיוך קטן ונפרד ממני , הוא הלך לבית ואני הלכתי לדוכן , סיבבתי את ראשי להסתכל עליו פעם אחרונה ובדיוק גם הוא סיבב את ראשו , חייכתי ולפתע נדפקתי בעמוד שגרם לי להעצר . תפסתי במצח שלי כי זה כאב ! מי שם את העמוד הזה פה ?! הסתכלתי על הארולד שצחק ואני גלגלתי את עיניי בחיוך , זה לא כאב לזמן רב . מזל שהלכתי לאט . הוא נכנס לבית עדיין צוחק ואני נאנחתי וניסיתי לעצור את החיוך המטופש על פניי , הוא לא בא לשאול אם אני בסדר ? מעורבל שכמותו. המשכתי לדוכן והיו שם ניק וסול , העובדת החדשה . נכנסתי והלכתי לעבר הכיסא שלי , סידרתי את התמונה שלי שתהיה ישרה והתיישבתי בכיסא , משלב את ידיי ורואה שסול עם לקוח , הוא צעק לעברה משהו והיא לקחה צעד אחורה והרגשתי את הפחד שלה . מיד קמתי והלכתי לשם
״מה הבעיה ?״ שאלתי והוא הניח חטיף על הדלפק
״יש בזה חולות״ אמר , הידיים שלו מלאות חולות
״אתה על הים , אתה לא חשבת אולי שאתה הכנסת לשם ?״ שאלתי
״בחייך ! לא הכנסתי שום חולות-״
״ועוד איך הכנסת !״ צעקתי קוטע אותו ״אל תעז לצעוק על העובדת שלי על טעות שאתה עשית״ נזפתי בו , אני לא פוחד מבן אנוש כמוהו , הוא רק מכעיס אותי כרגע
״אני דורש חדש״ אמר , גורם לי לגחך בזלזול לעברו ולזקוף את גבותיי
״תסלח לי ?״ שאלתי , הוא נשען על הדלפק נראה מעט מאיים בגלל שריריו הגדולים
״אמרתי שאני דורש חדש.״ אמר באיטיות , כאילו אני מעורבל שלא מבין .
״הארולד לא מבזבז כספסף על סחורה כדג קטן בשביל לתת לאנשים כמוך חטיפים !״ צעקתי והוא נראה מבולבל
״מה לעזעזל אתה אומר ?! פשוט תביא לי חדש״ אמר , נאנחתי והנדתי את ראשי בעודי עוצם את עיניי
״אני אומר שלא . תסתלק מפה״ אמרתי במעט כעס אך לא הרמתי את קולי
״תביא לי עכשיו !״ צעק , הוא צוחק איתי ? הוא רב כמו בן אנוש קטן , זה רק חטיף . זה אשמתו שהכניס חול לשם
״תקרא את שפתיי״ אמרתי , מתקרב ומביט בו בכעס , עומד על שלי ״אתה יכול ללכת לייחס את עצמך.״ לחשתי
״מה זה המקום החרא הזה ?!״ הוא התפרץ ונעצתי בעיניו מבט עמוק , תסתלק מפה. חשבתי , הוא התרחק מעט ונראה מבולבל , הוא לקח את החטיף והלך . נשמתי עמוק ושיחררתי , מעורבל אחד . סיבבתי את ראשי מביט בסול ושלחתי לעברה חיוך קטן
״אני מצטער על הגסות רוח שלו , תתעלמי מבני אנוש כמוהו״ אמרתי , היא חייכה
״תודה״ אמרה בנחמדות וחייכתי לעברה , אף אחד לא צריך לחטוף צעקות , היא רק עובדת פה . זה לא אשמתה שבן האנוש מעורבל במיוחד
״מה לעזעזל הבעיה איתך ?״ שמעתי את ניק וראיתי אותו צועד לעברי בחוסר אמון ,סול הלכה למחסן והוא נעמד מולי
״מה ?״ שאלתי והוא צמצם את עיניו
״אתה מתנהג בצורה דוחה , ממתי אתה כזה ?״ שאל ואני גלגלתי את עיניי . נכון שהשהות ביבשה גורמת לי להשתנות מעט. אבל זה לא עניינו ואין לו זכות לשפוט אותי
״תעזוב ניק , לא ראית את הסיפור״ אמרתי בעייפות
״היית מביא לו פשוט חטיף״ אמר
״ואז היינו מפסידים כספסף . זה דבר חשוב במיוחד עכשיו שגרמתי להארולד להיות בהוצאות גבוהות״ אמרתי . אני יודע שבגללי הוא הפסיד הרבה כספסף . הפישוצים בדוכן , החור שסתם בקיר , החשמל . יש עוד המון !
״זה רק דולר , לא תמות מזה״ אמר בזלזול וגיחוך קל
״וכל דולר חשוב״ אמרתי מיד מטיח את ידי על הדלפק שלצידי
״יכולת פשוט לתת לו-״
״פשוט תסתום , אתה מעצבן אותי !! אתה רק עובד כאן ואין לך שום זכות להגיד לי איך לפעול !״ התפרצתי קוטע אותו , ראיתי את סול שפזלה את עיניה לעברנו והוא מביט בי מודהם . נמאס לי , כולם מצפים ממני להיות טוב מדי , אני לא מושלם
״תסתכל על עצמך..״ הוא פלט בגועל והביט בי , גורם לי להרגיש רע ״אתה מתנהג כמו מפלצת״ אמר . לבי נחת ועיניי נקרעו לרווחה ... מ-מפלצת ? לא.. לא . הארולד לא חושב כך .
״לך תזדיין ניק..״ פלטתי בשקט ללא חרטה . רק מודה להארולד שלימד אותי להיות בוטה כמוהו .
״מ-מה ?״ הוא מבולבל ובהלם
״כן. ולפני שתעשה את זה תסגור את המקום , השמש שקעה.״ אמרתי לפני שעברתי אותו ויצאתי מהדוכן בכעס , הלכתי לעבר הבית ועצמתי את עיניי , חושב על מה שאמרתי שנית , זאין היה כועס עליי... אבל אני לא של זאין.. אני לא באוקיינוס . אני עם הארולד , ואני חופשי לנהוג כפי שארצה . וכעת לא אשתוק כשפוגעים בי , הארולד מרשה לי לקלל את ניק , ולמען האמת זה הרגיש טוב ורע בו זמנית . פתחתי את דלת הבית , נוי יושבת בשולחן ושותה תה , ליאם שוטף כלים והארולד צופה בטלוויזיה , לא מבחין שנכנסתי , אף אחד לא הבחין . טרקתי את הדלת בחוזקה , לליאם נפל צלחת , נוי בטעות ירקה מהתה ששתתה והארולד פשוט נבהל רגיל . חייכתי חיוך קטן
״שלום״ אמרתי
״הבהלת אותנו !״ נוי קראה , הארולד חייך וחייכתי לעברו , מתרגש לספר לו איזה אמיץ הייתי בדוכן ליד בן האנוש אך לא רציתי שנוי תשמע , היא תכעס עליי , או תתאכזב .
״חשבתי שאשתגע כבר מלצפות בסרט תיעודי״ אמר , גיחכתי והלכה לעברו , התיישבתי לצידו בספה ונישקתי נשיקה לשפתיו בחיוך
״התגעגעתי לבית״ מלמלתי
״לאן נעלמתם אתמול ?״ נוי שאלה בסקרנות וראו את ליאם מקשיב
״הלכנו לביתו של הארולד״ סיפרתי , הארולד לא היה עונה אם אני לא הייתי עונה . לפעמים הוא פשוט שותק כי בשבילו זה יהיה מובן מאליו שאני אענה
״דיברתי עם אדון קלאוס !״ היא קראה וקמה מהכיסא עם התה שלה לעברנו . קלאוס ? סנטה קלאוס ?
״מה הוא אמר ?״ שאלתי בסקרנות והיא התיישבה בספה בצדו השני של הארולד עם כוס התה בין שתי כפות ידיה
״הוא הבטיח לי שכל חלומותיי יתגשמו״ היא אמרה בחיוך זורח
״הוא שיקר עליך״ הארולד אמר . כמו מכשיר שמיועד להרוס לאנשים את האושר.
״לא הוא לא״ נוי אמרה , מתווכחת , רק כדי לעמוד על שלה הנחתי
״ברור שכן . הוא יגיד לך כל מה שתרצי לשמוע״ הארולד אמר
״הוא התכוון לזה״ היא אמרה
״בחייך נוי.. נראה לך שאיש זקן לבוש בשמלה אדומה באמת יכול להגשים לך ולמליוני אנשים פאקינג משאלות מגוח-״ הוא נקטע כשהתה שלה נשפך עליו בין הרגליים והוא צעק בקולו הצרוד והתקפל , שמעתי את ליאם צוחק ואני פשוט לא הבנתי מה קורה , האא נראה לגמרי סובל , אבל אני לא יכול להרגיש את זה . אף פעם לא הצלחתי להרגיש מה שהארולד מרגיש
״נוי !! אני נשבע ש- פאק !״ הוא צווח ונפל לרצפה שידיו תופסות במפשעתו , איפה שהיא שפכה את התה הרותח
״מצטערת אדוארד !״ היא קראה במעט פחד ומיהרה לרוץ לליאם שבמטבח , הוא סיים בדיוק את הכלים
״כל הכבוד !״ ליאם אמר לה . התכופפתי לרצפה , עיניו עצומות והוא הסתובב לצד השני
״הארולד ?״ לחשתי והוא נאנק בשקט
״הלילה שלנו מבוטל״ אמר במעט ציניות וזה גרם לי לצחוק , הוא קם ברגע אחד והלך למטבח זועם , נוי צעקה והתחבאה מאחורי ליאם , היא לקחה מחבת ואחזה בשתי ידיה , הארולד מולה והלכתי לעברו , נעמד לצידו ומבחין במתח
״יש לי מחבת ! תיזהר להתקרב !״ היא אמרה , הארולד הביט בי ועשה לי סימן עם עיניו למחבת , בלי להבין אותו הבנתי למה התכוון והסתכלתי על המחבת . משדר לעברו רוח שגרמה לו ליפול מידיה והיא צווחה , הארולד התכוון ללכת לעברה אך ליאם ביניהם צועק להם להפסיק , נוי צורחת והארולד נראה כועס אבל זה לא שבאמת יעשה לה משהו
״את ילדה חוצפנית ! ואני נשבע לך נוי ש..״ הוא הפסיק לדבר , כולנו שתקנו והבטנו בו , אין לו איום. הוא פשוט עצר כך את המשפט. ליאם הלך לצד השני הארולד תפס בידה של נוי שצרחה
״ליאם !!״ היא צווחה , הארולד הרים אותה והיא ניסתה להשתחרר
״אל תדאגי לאב אני מכין לך תה חדש״ ליאם אמר באדישות , צחקתי כשהבטתי בהארולד ונוי , כלב היבשה קשקש בזנב וקפץ על רגלו של הארולד . הבית הזה מלא במשוגעים ! הארולד הוריד את נוי לרצפה והיא התכוונה לזחול במהירות אך הוא תפס ברגל שלה מושך אותה לאחור והיא צרקה באימה
״ליאם תעזור לי !״ היא צעקה וליאם גלגל את עיניו ובא
״תעזוב את הבחורה שלי״ אמר בציניות והלך להארולד , הוא ניסה לשחרר את ידיו ומיד רצתי להיחלץ לעזרתו של הארולד
״תשחרר אותו !״ צעקתי וקפצתי על גבו של ליאם שכרגע נפל לצד נוי לרצפה ולפתע הארולד נפל ברשלנות על הרצפה כי נוי בעטה ברגלו , ליאם איכשהו הסתובב ותפס את ידיי ומיד פרעתי את עיניי להארולד
״הארולד !״ זעקתי לעזרה והוא טיפס איכשהו על ליאם וניסה לשחרר אותו ואז נוי קפצה עליו בצעקה
״שלא תעז אדוארד !״ היא צעקה , וכך הגענו למצב שכולנו צועקים , על הרצפה בערימה על אחד השני
״מה אתם עושים ?״ שמענו את נייל. שתקנו . הרמתי את ראשי רואה את נייל מביט בנו בבלבול , וכן.. נראינו כלכך מעורבלים כך . הארולד כחכך בגרונו וקם מהרצפה , מנקה את בגדיו ופורע את שיערו
״כן.. מה אתם עושים ?״ נוי שאלה בתמימות וקמה , מניעה את ראשה מצב לצד בחוסר אמון והולכת למטבח , קמתי מהרצפה מרגיש את לחיי בוערות , נייל צחק ושילב את ידיו
״אתם רבים כמו ילדים קטנים״ אמר
״הם התחילו״ ליאם אמר
״הו ליאם בבקשה ממך . היא שפכה לי תה על החבר .״ הארולד אמר , הוא מכנה את איבר מינו ׳החבר׳ ? או שזה רק בגלל שנוי פה והוא לא מנבל את הפה מולה ?
״מה ?!״ נייל אמר פורע את עיניו בחיוך
״בחייך אדוארד זה לא שהיית אמור להשתמש בו״ נוי אמרה בעודה עושה דבר מסויים במטבח
״איך את מדברת ?! תשטפי את הפה שלך״ הארולד אמר ואהבתי שהיה כה סמכותי , הוא יכל להיות ילדותי ורגע אחר בוגר
״אוקיי , שיהיה לכם לילה טוב״ נייל פלט לפני שהסתובב לעבר החדר שלו , כלב היבשה הביט בי ואני עיקמתי את ראשי , הוא ישב ועיניו השחורות היו עליי
״לילה טוב״ הארולד אמר אוחז בידי ולוקח אותי בעקבותיו, עלינו במדרגות והוא כרך את זרועו מסביבי
״אז מה הספקת לעשות בדוכן ?״ שאל , הוא נכנס לחדר המקלחת ומיד פשט את החולצה חושף את גופו החזק והיפה, לבי החסיר פעימה
״אמ.. הו !״ אמרתי בהתרגשות ״רבתי עם בן אנוש !״
״זה נהדר״ אמר וחייכתי , ידעתי שזה יגרום לו להתגאות בי
״כן.. אמרתי לו שייחס את עצמו ושנמאס לי כבר כפיתי עליו ללכת״ משכתי בכתפיי ומבטו נעצר בי מבולבל , הוא סגר את פיו וצמצם את עיניו
״רגע.. לכפות הכוונה...״ מלמל
״לגרום לו לעשות כרצוני״ אמרתי , פחדתי שהוא לא יאהב את זה אך היה לו חיוך בזמן שפתח את כפתור הג׳ינס והוריד אותו , סגרתי את הדלת והיא חרקה , אני מניח כי היא חדשה . הבטתי בו והוא הוריד את הבוקסר, לא חש מבוכה ממני
״זה מגניב״ פלט בשקט והלך לעבר המקלחת , לא אשקר שבחנתי את גופו מספר פעמים , הוא יפה וזה מחסל אותי . בשם אלת הים , הוא פשוט נראה מדהים , וזה גס רוח להביט בהארולד שהוא עירום אך הוא החבר שלי . זה לא שאראה משהו שלא ראיתי לפני , וראיתי הרבה פעמים למען האמת
״ואמרתי לניק קללה גסה״ הוספתי והוא מיד הסתכל עליי
״באמת ?״ שאל וזקף את גבותיו, כאילו וזה משמח אותו
״כן , הוא הכעיס אותי״ אמרתי , הארולד פתח את המים ועמד מתחת לזרם , המים זולגים משיערו על גופו , הוא עוצם עיניים ומשעין את ראשו אחורה , הוא העביר את אצבעותיו בשיערו ושריריו נראו חזקים . הרגשתי את המתיחה המענה בין רגליי ואת לחיי מאדימות , בשם אלת הים , מדוע ? השפלתי את מבטי משחרר נשימה
״מה אמרת לו ?״ שאל בסקרנות והביט בי , כחכחתי בגרוני והרגשתי ששכחתי הכל . שבלולי ים ארורים , הוא כה מושך כרגע
״שילך להזדיין״ אמרתי בפשטות כמעט לא מבחין שאמרתי כרגע דבר גס . פחדתי לומר זאת ליד הארולד כי אני לא רוצה שזה יגרום לו להסתכל עליי בדרך שונה , אני לא רוצה שלא יאהב את זה
״זה מדהים !״ קרא בחיוך והאבן שעמדה בלבי נפלה , חייכתי ועשיתי צעד
״באמת ?!״ שאלתי ושילבתי את אצבעותיי בתוך אחד השנייה כנגד החזה שלי
״כן , תמשיך ככה . הארולד גאה בך״ אמר וצחקתי , הוא מעורבל
״ובכן... חשבתי שתכעס כי ניבלתי את פי..״ משכתי בכתפיי ״זאין לימד אותי לא לקלל״
״אתה יכול לעשות מה שתרצה , לאף אחד אין זכות להגיד לך מה לעשות״ הארולד אמר , עשן יוצא מעבר המקלחת והוא נראה כמו אל ערום שנחת פה . החיוך שלי התרחב והשפלתי את מבטי
״ואם אני מקלל .. אתה לא כועס ?״ שאלתי בחשש והוא גיחך
״לואי, אז מה ?! מה שאתה אומר לא תמיד משקף את מי שאתה״ הוא אמר ואז הרים את האצבע ״זה משפט שאתה אמרת לי , לא באותן מילים כמובן״
״אבל אני לא רגיל לקלל כך..״ מלמלתי מגרד בעורף
״אז אל תקלל״ הציע
״אבל ככה בני אנוש מתייחסים לדבריי משום מה״ מיד אמרתי , נאנחתי וגלגלתי את עיניי ״זה לא מגעיל אותך שאני מקלל ?״
״לא ! אני דווקא אוהב את זה״ אמר והיה לי חיוך קטן ולבי החסיר פעימה
״כן ? למה ?״ שאלתי בסקרנות
״אתה ילד טוב מדי. זה כמו שאצל אדם רע אתה תמיד רוצה לראות עוד צד שנמצא בו , צד טוב. אז ככה אצלך . אתה טוב מדי ואני בטוח שמסתתר בך צדדים שאתה לא חושף בפני אף אחד .״ אמר ופשוט חייכתי כמו מעורבל
״תודה הארולד״ לחשתי בשקט והוא צחק חלש והשפיל את ראשו
״אז מה בדיוק ניק המזדיין הזה אמר לך שגרם לך להתעצבן ?״ הוא שאל בסקרנות
״הוא אמר שאני דוחה ומפלצת״ אמרתי במשפט אחר והארולד נראה כועס בין רגע
״הבן זונה הזה שיצא מתוצאה של קונדום קרוע אמר לך את זה ?! חתיכת בן של אלף זונות״ הארולד אמר בכעס וקולו גבוה ממקודם , שהוא מקלל זה נשמע טבעי כלכך , אני כבר רגיל לקללות שלו שאני לא כלכך מייחס לזה חשיבות רבה . פעם היה מפריע לי שניבל את פיו על כל דבר קטן , זאין לימד אותי שזה אסור לקלל כך , למרות שהוא בעצמו היה מקלל
״כן..״ מלמלתי
״אז תקשיב . תגיד לו שילך למצוץ לעצמו ו- רגע לא , אני אגיד לזין הזה את כל זה״ הארולד אמר בכעס
״לא , אל תתחיל קטטה הארולד , בבקשה״ אמרתי כמעט מתחנן , ניק הוא אחד הטיפוסים שיודע לגרום להארולד לאבד את השפיות
״לא אתחיל קטטה , פשוט אלמד את הבן זונה הזה איך לדבר-״
״לא , זה כלום .״ מיהרתי לקטוע אוצו ״אתנצל בפניו.. אולי גם אני הייתי לא בסדר״
״בחייך לואי ! הזין הקטן הזה מדבר אליך איך שרוצה ! וזו הטעות מספר אחד שלך , אתה לא מהגן על עצמך מספיק״ אמר וידעתי שצדק , אבל לכל אחד יש דעה , ואני לא מתכוון להתנפל על בן אנוש בגלל דעתו
״הארולד זה בסדר , תן לי לטפל בזה״ אמרתי , מביט בעיניו הירוקות וחש את לבי פועם . הוא הידק את לסתו והנהן
״בכל אופן לו.. תקלל כמה שתרצה , אתה לא בים באחריותו של זאין הזה , אתה חופשי״ אמר ושלחתי לעברו חיוך , זה נחמד לדבר איתו על דברים שקרו , הוא באמת מקשיב וחולק איתי את דעותיו , אני מרגיש שאני יכול לשתף אותו בהכל . כאילו ומה שאני עובר נהפך למשהו שאנחנו עברנו לאחר שאני מספר לו . צעדתי לעבר המקלחת וראיתי את החיוך שהתרחב על שפתיו , כרכתי את ידיי בצווארו ועמדתי על קצות אצבעותיי , נישקתי את שפתיו מרגיש הנפילה המסחררת הזו שגרמה לי לאבד את עצמי , הוא אחז עם הזרוע שלו באגני , החדיר את הלשון שלו לפה שלי והחלקתי אותה כנגד שלי , הרגשתי את לבי פועם בחוזקה ודמי מתפרע בעורקיי , הוא החליק את כף ידו למטה לישבן שלי ולחץ עליו , המים זולגים על שתינו ולא באמת התייחסתי לזה , בטני התכווצה בייסורים מענגים , תחבתי את אצבעותיי בתוך שיערו , הוא העביר את שפתי התחתונה בין שיניו לפני שנישק ברוך , חייכתי כנגד שפתיו והרגשתי שהעלה את החולצה שלי , הוא התרחק מעט בשביל להוריד אותה ולא עצרתי בעדו , הוא הרים אותי ממותניי וכרכתי את רגלי סביב אגנו , הוא הצמיד אותי עם גבי כנגד הקיר ושפתיו גיששו בצוואר שלי, פלטתי גניחה חלשה ואחזתי חזק בכתפיו עם כפות ידיי
״ה-הארולד , אנחנו בתוך המקלחת״ לחשתי , הורס את הרגע כמו מעורבל אחד. בו זמנית מתענג על שפתיו שנעו בצווארי בנשיקות רכות ומעט אגרסיביות .
״במכונית זה לא הפריע לך״ אמר גורם ללחיי להאדים , אבל צחקתי . הוא סינן את עורי בין שפתיו ולאחר מכן מצץ את הנקודה גורם לי להתכווץ בין זרועותיו .
״אוקיי..״ לחשתי ולפתע הוא הביט בי מופתע
״אוקיי ?״ שאל ואני צחקתי ונישקתי את שפתיו במהרה , מרגיש את בטני מתהפכת ואת ידיו אוחזות בישבני , מעט לוחצות , הוא חייך כנגד שפתיי וליטף את פניי ברוך ״פאק לו , היום אתה לגמרי מופקר בשבילי״ אמר בטון ציני ואני גלגלתי את עיניי בחיוך קטן , הוא בוטה והייתי פשוט מחשמל את גופו על המקום אם לא הייתי יודע שהוא צוחק כרגע
״פאק הארולד , תשתוק.״ לחשתי והוא חייך ונישק את שפתי , לוקח אותי למקום אחר , עולם אחר , ושם היו רק שתינו .