Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 24

נק׳ מבט הארי :

זמזמתי מנגינה ושפכתי לקערה דגנים בטעם דבש ולאחר מכן הוספתי חלב וערבבתי , החזרתי את החלב למקרר וראיתי את נייל יוצא מהחדר ומשפשף את עיניו
״בוקר טוב״ הוא אמר
״בוקר טוב״ חייכתי , הולך לדגנים שלי ולוקח אותם לעבר השולחן , נייל בא לעברי זוקף גבה
״אתה נראה... שמח על הבוקר ? קרה משהו ?״ הוא שאל בדאגה
״מה ? הכל בסדר , מצויין״ אמרתי , התיישבתי בכיסא ואכלתי מהדגנים שהיה להם טעם נהדר
״אוקיי״ הוא מלמל
״אני חושב שישנתי נהדר הלילה״ אמרתי בחיוך מטופש על פניי , נזכר בלואי וחש את לבי פועם בחוזקה
״אחי אתה- אלוהים לא משנה.״ נייל אמר , מתיישב לידי ״מה זה השרשרת הזו ?״
״זה אני ולואי בקטן״ אמרתי בציניות , הוא צחק את הצחוק המתגלגל שלו
״רק חזרת אליו ואתה רואה הכל בורוד״ הוא אמר ומיד הבטתי בו , נועץ בו מבט נגעל
״לא ורוד , אני לא אוהב ורוד״ אמרתי , אוכל מהדגנים
״הכל בזכותי .״ הוא אמר בביטחון ״שעזבתי אז נפרדתם ושחזרתי אתם חזרתם״
״זה לא קשור אליך אידיוט״ אמרתי בחצי חיוך
״תגיד מה שאתה רוצה״ הוא הרים את ידיו ״שתינו יודעים את האמת״
״אתה לא יודע בכלל מה קרה שחזרנו״ אמרתי וצמצמתי את עיניי
״לא סיפרת לי״ הוא אמר והסתכל עליי בציפיה שאומר משהו . מה אומר לו ? דיברנו בחושך ולאחר מכן שכבנו ?
״דיברנו על זה בצורה בוגרת״ אמרתי , הוא זקף את גבותיו
״אוקיי״ פלט בשקט ״אני די בטוח שבכית לו שיקבל אותך חזרה אבל-״
״תסתום את הפה המזויין שלך נייל״ אמרתי , אוכל תוך כדי מהדגנים ושומע אותו צוחק
״הבט בך ! אתה מאוהב כמו מתבגרת עם שתי קוקיות !״ הוא קרא ואני גלגלתי את עיניי
״הבט בך , אתה מתנהג כמו אידיוט״ אמרתי והוא פשוט צחק
״אלוהים אדירים , כשאתה איתו אתה מתנהג כלכך שונה״ אמר ״זה מוזר לראות אותך ככה״
״איך לעזעזל ככה ?! שאני איתו אני אותו הארי !״ צעקתי , שומע צעדים במדרגות ומיד סיבבתי את ראשי , חשתי את לבי מחסיר פעימה וחיוך עלה לפניי
״בוקר טוב״ אמרתי , פוגש בעיניו הכחולות והוא שלח לעברי חיוך קטן ומתוק , גופו הקטן לבוש רק בבוקסר ולחייו מעט האדימו
״תודה״ הוא אמר ובא לעברי , נתן נשיקה קטנה לשפתיי והמשיך ללכת לעבר המטבח שסמוך אלינו , נייל שם את ידיו בצדדי הראש , מתאר קוקיות ואני גלגלתי את עיניי , הכנסתי מהדגנים לפה שלי וירקתי אותם עליו לפני שקמתי והלכתי ללואי , באתי מאחוריו וכרכתי את ידיי מסביב אגנו , הנחתי את ראשי על הכתף שלו ונישקתי נשיקה קטנה בצוואר שלו
״ישנת המון..״ לחשתי , מרכין נשיקה נוספת
״הייתי עייף״ הוא אמר וחייכתי אליו
״מעניין למה״ חייכתי והוא הסתובב וגלגל לעברי את עיניו בחצי חיוך , העליתי בראשי את מה שקרה ליל אמש עם הדג הקטן שממולי , שלושת הפעמים הללו ... שלוש , כן פאקינג שלוש . לא שתיים , שלוש.
״תירגע הארולד״ הוא לחש בחיוך מובך וטפח פעמיים עם ידו בחזה שלי , הוא פתח את המקרר ואז הביט בי וזקף את גבותיו
״אין מה לאכול״ אמר ״איפה כל האוכל נעלם ?״
״אוכלים אותו , זה לא ברור ?״ נייל אמר מהצד וגלגלתי לעברו את עיניי בכעס
״תשתוק נייל.״ אמרתי והבטתי חזרה בלואי ״נשלח את ליאם ונוי לסופר , הם במילא אמורים להגיע כל רגע״
״בסדר״ הוא פלט וסגר את המקרר , הוא עמד על קצות אצבעותיו לתת לי נשיקה ואז חייך והסתובב ללכת , ואני מביט בו מודהם עם חיוך מטופש ומיד הורדתי אותו
״לאיפה אתה הולך ?״ שאלתי והוא עצר מסובב את ראשו
״להתלבש ואז אלך לדוכן ואוכל גלידה״ אמר ועלה במדרגות , צעדתי לעבר נייל והתיישבתי לצידו , משפיל את ראשי ומנסה לעצור את החיוך
״אתה נראה כלכך אידיוט הארי ... אני בחיים לא אתרגל אליך ככה . איפה הארי המעצבן שנהג להרביץ לי ולנסות להשכיב אותו כשאני משתכר ?״ הוא שאל ואני גיחכתי שנזכרתי בכל זה , היו לנו ימים יפים
״אני אותו דבר כפי שהייתי״ אמרתי
״ממש לא״ הוא אמר ושתה מן החלב ואז שבלע הוא הביט בי והיה לו חלב מעל השפה העליונה ״אף פעם לא חשבתי שאתגעגע לזה שהיית מתנהג אליי כמו אידיוט..״
״אם תרצה אני מוכן עדיין להעביר איתך לילה , החברה שלך לא אמורה לדעת מזה״ אמרתי בציניות בחצי חיוך והוא פשוט קם מהכיסא והניד את ראשו
״זה לא מהלב אחי , זה לא מהלב..״ מלמל בחוסר רצינות בזמן שהלך ואני צחקתי והשפלתי את ראשי , חתיכת אידיוט אחד .
״הארולד , תתלווה אליי״ שמעתי את לואי קורא וראיתי אותו יורד במדרגות , לבוש בג׳ינס עד ברכיו וגופייה עם פסים שחורים עליה , גופייה די מוכרת למען האמת- הו כן , היא שלי
״לאן ?״ שאלתי והלכתי לעברו
״לדוכן , נהגת להיות שם בכל יום״ הוא אמר ולא שללתי זאת
״כן , אני בא״ אמרתי והוא חייך והלך ראשון לעבר הדלת , יוצא וממתין לי עד שיצאתי וכרכתי את הזרוע שלי מסביב כתפיו והלכתי לצידו , מבחין בזה שבחן אותי
״אתה לבוש רק בבוקסר , אתה חשוף מדי״ הוא אמר ונשמע מודאג , אני לא יודע אם זה מפריע לו שרואים אותי כך
״אתה היחידי שתזכה לראות את מה שנמצא מתחת״ קרצתי אך הוא נתן לי מכה בכתף
״הארולד אתה גס רוח״ אמר בכעס ואני חייכתי ״אני לא רוצה שבני האנוש יביטו בך ויאהבו את זה״ הוא נעצר
״מה.. לואי , אין לי כוח ללכת לחדר עכשיו ולהתלבש״ אמרתי , למרות שהבית ממש קרוב ורק יצאנו ממנו
״כמובן שיש לך , קדימה״ הוא חזר אחורה , הולך מהר ממני לתןך הבית ואני חייכתי והלכתי בעקבותיו , אין לי כוח בגלל להתווכח. נכנסתי לבית והבטתי בו רץ למעלה במעלה המדרגות . הסתכלתי על השולחן השרוף ובקיר שתיקנו בבוקר , אפשר לראות שקרה שם משהו אבל לפחות תיקנו את הדליפה . ולגבי השולחן אין לי זין לבזבז זמן ולקנות חדש , אשים עליה מפה ואף אחד לא יבחין שהיא שרופה
״הבט ! מצאתי משהו !״ הוא קרא מלמעלה וזרק למטה מכנס ממש ארוך , בלעתי רוק והרמתי את ראשי להביט בו
״קצר יותר״ אמרתי והוא חזר לחדר , זה באמת מפריע לו ? אני יודע שלנייל מפריע שסילבר לובשת חשוף אך היא בחורה . אצלי זה שונה , לא ? בכל אופן הוא אף פעם לא העיר לי על זה . וברור שלא אתחיל להתלבש ארוך בגללו כי זה שטויות , הוא העיר על כך שאני עם בוקסר וזהו , וזה די בסדר , אבל אם זה מפריע לו שאני נמצא בדוכן בלי חולצה כל הזמן אני לא אשנה את זה , זה מוזר מדי . אני לא פאקינג בחורה עם ציצים. לפתע מכנס נוסף נפל מהקומה השנייה ולא יכולתי לסבול את הבלאגן הזה אך לא התכוונתי להעיר לו . הרמתי את המכנס ולבשתי עליי , הוא מגיע עד הברכיים והוא בסדר גמור , ידעתי שהוא לא יגזים-
״גם את זה !״ הוא צעק וזרק למטה חולצה ארוכה , גלגלתי את עיניי לעברו והוא חייך בתמימות וירד במדרגות ״תפסיק להביט בי כך , אני צוחק״
״כן״ פלטתי בשקט וכשבא כרכתי את זרועי מסביב כתפיו הצרות והוא הרגיש כלכך קטן לידי
״בכל אופן אני חשבתי לבקש משהו״ אמר ומיד חייכתי , מעלה בדעתי משהו שבטח לא עלה בדעתו ״הדוכן.. אני רוצה שנשנה אותו״
״תסלח לי ?״ זקפתי את גבותיי , יצאנו מהבית והלכנו לעבר הדוכן
״קדימה הארולד , המקום כה מוזנח״ הוא אמר בתסכול , המקום נראה נהדר . העץ המתקלף , המכונה המקולקלת , הבורג הבולט ברצפה שכולם נדפקים בו , זה המהות של המקום
״מה חשבת לעשות בו ?״ שאלתי , רק מסקרנות . הוא חייך ובדיוק הגענו לדוכן , הוא התכוון לשבת בכיסא שלו אך מישהי ישבה שם ודיברה עם היילי , זה נהדר , אני אוהב שהוא כועס כשיושבים בכיסא שלו
״אמ.. תמתין רק רגע הארולד״ הוא אמר ונעמד בין היילי לבחורה , משלב את ידיו ומביט לבחורה בעיניים ״מה את עושה ?״
״אמ... זה ראיון , למה ?״ הבחורה שאלה , הו נהדר ! היילי מראיינת מישהי ? ככל שיהיו יותר עובדים נפטר את ניק המזדיין
״כי זה כיסא״ אמר ״את יודעת איזה כיסא זה ?״
״לא״ הבחורה בעלת השיער החום אמרה
״זה הכיסא שלי. לא ראית את התמונה שעליה ?״ הוא שאל
״זה בדיחה ?״ הבחורה שאלה , היילי נראית משועשעת מזה בדיוק כמוני
״בדיחה זה על משהו מצחיק לא על כיסא גנוב כמו כריש שיקח מה שירצה כי זה לא בסדר !״ הוא לפתע צעק , הבחורה פשוט קמה והלכה לעבר היילי ונראתה מעט מבוהלת , אך ממשיכה לדבר איתה . לואי גלגל את עיניו והעביר את ידו על הכיסא לפני שהתיישב , מחייך לעברי כאילו דבר לא קרה . גיחכתי ונעמדתי מולו , מניח את הידיים שלי על ברכיו
״אוקיי״ הוא שיחרר נשימה וחייך חזרה ״אז לאחר שביקרתי במקומות עסקים ראיתי כמה דברים שונים . אצל מייגן יש לבוש מיוחד , אני רוצה את זה . אני רוצה גם להוסיף שם למקום-״
״עצור״ קטעתי אותו , זה יכול לצאת טוב , מי יודע אם לדג הזה יש יצירתיות ? ״היילי את מוכנה לבוא ?״
״כן״ היילי אמרה , לוחשת משהו לבחורה שאיתה ובאה אלינו , משלבת את ידיה
״לואי חשב על מספר שינויים , יהיה אכפת לך לעזור לו בזה ?״ שאלתי , היא משכה בכתפיה
״אני מכירה כמה אנשים שמתעסקים בעיצוב״ היא אמרה , אולי אם נשנה זה באמת ימשוך הנה יותר לקוחות
״אז שתיכם תתחילו מהיום , אתם יכולים להשתמש מהכסף שנמצא בקופה״ אמרתי , לואי חייך חיוך ענק וקפץ אליי בחיבוק
״תודה הארולד !! אתה לא תתחרט״ אמר , היילי חזרה בחיוך לבחורה והמשיכה לדבר איתה ואז ראיתי מזווית העין את ליאם ונוי ומיד יצאתי מהדוכן והלכתי לעברם במהירות, הם חזרו היום במקום אתמול ! אמנם לי וללואי היה יותר זמן אבל הם יכלו להודיע ! הם לא יכולים פאקינג להיעלם ! והכלבלב שלה מחרבן בכל פינה בבית , יש לח שיחה ארוכה איתה
״אדוארד !״ נוי קראה וחיבקה אותי אך מיד התרחקתי
״אל תגידי אדוארד . את יודעת כמה כועס אני ?!״ אמרתי והיא רק חייכה חיוך קטן שהקשה עליי להיות קשוח איתה
״בחייך אנחנו הלכנו ליום״ ליאם אמר ואז הסתכלתי עליו , הם פשוט מחרפנים אותי ! והוא כלכך אדיש אלוהים !
״את מרותקת !״ צעקתי , מרגיש מטופש מדי כשאמרתי את זה
״מה ?״ היא שאלה
״אתה לא אביה , אתה לא יכול לרתק אותה״ ליאם אמר ואני גיחכתי
״אני ועוד איך יכול . את מרותקת , לחדר מיד . לאחר שתנקי את החרא של הכלב, תלכי עם ליאם לקנות דברים לבית , תכיני לי סלט , תעשי כלים , תקפלי כביסה-״
״זה המון מטלות !״ היא קטעה אותי
״אתה הופך אותה לשפחה״ ליאם אמר ונעמד לצידה
״היא תמיד עשתה את כל זה״ אמרתי
״בהפרשי ימים ! אדוארד , אני מתפטרת״ היא אמרה והלכה לבית עם המשפט הזה , טורקת את הדלת . ליאם חייך ומשך בכתפיו , הולך גם הוא לבית ואני פשוט עומד פה כמו אידיוט.. מה לכל הרוחות הבעיה במה שאמרתי ? אני לא מבין למה שזה יגרום למישהו להתעצבן .