Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 78

חניתי את המכונית בחנייה הסמוכה לבית שלנו ונאנחתי עוצם את עיניי , זה היה נסיעה ארוכה , פאק... הסתכלתי על לואי , הראש שלו על כתפו , עיניו עצומות , הפה שלו מעט פתוח ונוזל ממנו רוק , צחקתי ונשכתי את שפתיי ׳אני לא ארדם הארולד׳ נזכרתי במה שאמר וגלגלתי את עיניי , ברור שלא
״לואי״ לחשתי והנחתי את ידי על כתפו , הוא סגר את הפה וליקק את שפתיו בזמן שהתמתח , אבל עדיין לא פתח את עיניו ״הגענו לבית״
״מ-מה ?״ הוא פקח את עיניו , הסתכל מסביב ואז עליי בחיוך , השיער שלו מבולגן , העיניים שלו חצי פקוחות , עור הפנים שלו מעט נפוח ״הבטחת לי פציצה שנגיע...״ הוא פלט בקול ישן וצרוד מעט , ליטפתי את שיערו לאחור והבטתי לתוך עיניו
״אני אזמין , קדימה צא״ לחשתי ברוגע , הוא חייך את החיוך הקטן שלו , הוריד את החגורה והתקרב לנשק את שפתיי , חשתי את לבי פועם בחוזקה ובטני מתהפכת
״אוקיי״ הוא לחש בחיוך , פתח את הדלת ויצא מהמכונית . נשכתי את שפתיי והוצאתי את החגורה , לקחתי את המפתח והכנסתי לכיס ואז יצאתי מהמכונית והוא עמד וחיכה לי ״אני מצטער שנרדמתי״ אמר
״אין לך על מה להצטער״ אמרתי והלכתי לעברו , הנחתי את ידי באגנו וליוויתי אותו בעקבותיי לבית , הוא פתח את הדלת ושתינו לקחנו צעד אחורה ששמענו משהו מתנפץ ברצפה לידנו
״מ-מה קורה שם ?״ הוא שאל בפחד , פתחתי את הדלת ונכנסתי פנימה
״אז אולי לכי תזדייני איתו !!״ נייל צעק , סילבר הרימה ארבעה צלחות וזרקה אחת נוספת שהתנפצה לרסיסים , ראשי קדח ודמי התפרע בעורקיי בכעס שבער בי ללא דרך לעצור , כמו אש שהתלקחה בגופי ברגע
״מה אתם עושים ?!״ צווחתי חזק ושתיהם הסתכלו עליי , ראיתי את ליאם ונוי עומדים במדרגות ומסתכלים , ליאם לא חשב לעצור אותם ?!
״אתה בן זונה !״ סילבר זרקה לעבר נייל צלחת נוספת שהתנפצה לצידי , לעזעזל !
״סילבר תעזבי את הצלחות המזדיינות !!״ צעקתי והלכתי לעברה
״לכי לחלונות האדומים זונה אחת , את לא שווה ל-״
״תפסיקו !״ לואי צעק , לפתע שתיהם שתקו והיו ללא הבעה , הסתכלתי על לואי מבולבל וראיתי שהוא נראה מעט מוטרד ״מה אם זה אחד המכשולים הארולד ?״ שאל
״לואי למה שיהיה אכפת לי מפאקינג מכשולים עכשיו ? מה עשית להם ?״ שאלתי , העברתי את כפות ידיי מול הפנים שלהם והם לא הגיבו , אבל הם לא מתים אז... פאק מה הוא עשה להם ? הוא בהחלט עשה משהו
״הוא רק גרם להם להירגע , הם יצאו מזה במספר דקות״ נוי אמרה וצעדה לעברנו , ליאם לצידה
״שתי הטיפשים האלה לא הפסיקו לריב״ ליאם אמר , לקחתי מסילבר את הצלחות ורציתי לנפץ אותם בפאקינג פרצוף שלה , למה היא עשתה את זה ?! חתיכת כלבה מפונקת , כל הרצפה שברי זכוכיות פאק , הם מפגרים ?! ״הם נראים כמו פסל !״
״הם יכולים לשמוע אותך״ לואי אמר ועמד לידי , מאיפה הוא יכול לעשות דבר כזה ?!
״תחזיר אותם לאיך שהיו , ואף פעם אל תעשה את זה״ נזפתי
״ה-הארולד הם התנהגו כמו מטורפים״ אמר בהגנה
״אז מה ?! להפוך אותם לפסלים זה לא פאקינג פתרון !״ אמרתי , הוא הסתכל עליי בכעס והסתובב ללכת במהירות אל המדרגות , גלגלתי את עיניי והתעלמתי מזה שהוא כרגע כועס , אין לנו זמן להתעסק בדברים הקטנים האלה
״הו שיט זה היה...״ נייל מלמל והעביר את היד שלו בתוך שיערו ״זה היה מפחיד , אני מסתלק מפה״ אמר מבולבל והלך אל הדלת , לפחות הוא חזר לעצמו .
״אני נשבע לכם שעוד מריבה כזאת אתם עפים מפה״ איימתי , אין לי זין לטפל בזוג מפגרים . נייל יצא מהבית וטרק בעקבותיו את הדלת , לפתע שמעתי יבבה ולבי נחת , הסתכלתי על סילבר שהחלה לבכות , כמו פאקינג ילדה קטנה
״אני לא מאמינה...״ פלטה בשקט וקולה רעד , היא התייפחה ובכתה , שמעתי את ליאם צוחק וגלגלתי לעברו את עיניי , הוא מיהר להוריד את החיוך מפניו וכחכך בגרונו
״הכל יהיה בסדר סילבר״ נוי אמרה בחיוך קטן
״זה לא זה , פאק אני-״ היא רעדה והביטה בנו , נראית חסרת נשימה כמו אחת בהתקף ״אני לא יכולתי לתפקד , מה הוא עשה לי ?״ שאלה בפחד והבנתי שנבהלה ממה שלואי עשה לה ״הרגשתי כמו פאקינג נכה ! לא הצלחתי לדבר או לזוז ו-ומה לעזעזל הארי ?!״
״הי , תירגעי״ אמרתי והנחתי את היד שלי על הכתף שלה ״אם אני הייתי הוא הייתי פשוט הורג אותכם באותו רגע״
״תשתוק״ היא אמרה וחבטה בכתפי , צחקתי
״הוא לא התכוון-״
״אני צריכה ללכת לשאוף אוויר״ היא קטעה אותי והלכה לעבר הדלת , נאנחתי ועצמתי את עיניי , אני לא רוצה שהיא תתן ללואי את ההרגשה שהוא שונה , שיש בו משהו מוזר ומפחיד . פאק , סילבר היא חתיכת כלבה לפעמים במיוחד ברגעים כאלה , מה אם היא תפגע בלואי ? ודרך אגב לואי... הוא עלה לחדר , אני צריך ללכת אליו 
״ובכן... איך היה אצל אמך ?״ נוי שאלה בחיוך קטן
״היה נחמד״ אמרתי , אבל היה נורא , הנשיקה הדוחה עם מייק
״לא , אתה משקר״ נוי אמרה ואני גלגלתי את עיניי בשביל לא להביט בה ״אבל אם אמרת שהיה נחמד כנראה שזה לא ענייני מה קרה״
״בדיוק״ אמרתי , ליאם שלח לעברי מבט כאילו ומסמן לי להגיד לה משהו ״אין לי מצב רוח לדבר על זה אם להיות כנה״
״כמובן , אין בעיה״ היא חייכה
״טוב אז אנחנו עושים סיבוב לטוי אם אתה רוצה לדעת איפה נהיה״ ליאם אמר , הנהנתי בשקט והידקתי את שפתיי לקו ישר
״תיהנו לכם״ אמרתי , הלכתי לעבר המדרגות ועליתי בהם , אני רק רוצה לדעת לעזעזל למה לואי הלך , הוא כועס , וזה חמוד שהוא כועס עליי , למען האמת אני יכול לדמיין אותו צועק עליי ואני כבר מחייך , שהוא כועס הוא לא נראה מאיים בכלל אבל אם באמת חושבים על כך יש לו כוחות בלתי אמינים , הוא חזק מאוד למרות המראה התמים , החיוך החמוד . דפקתי פעמיים על דלת החדר הפתוחה והסתכלתי עליו יושב במיטה ומביט לחלון , אל הים , הגב שלו מופנה אליי , ידיו משולבות והוא נראה כמו מישהו שמסתגר בתוך עצמו , הוא אפילו לא הסתובב
״הכל בסדר לו ?״ שאלתי וצעדתי פנימה , הוא השפיל את מבטו
״זה קורה הארולד...״ הוא לחש בשקט , התיישבתי במיטה והנחתי את כף ידי על גבו , הוא הסתכל עליי ויכולתי להבחין שמשהו מטריד אותו ״כל מה שאנה אמרה , הנה . יש המון מכשולים בפנינו , אתמול מייק והיום זה שצעקת עליי כמו אידיוט״
״אני מצטער״ לחשתי ״פשוט לא ציפיתי שתעשה לנייל ולסילבר מה שעשית״ 
״רציתי לעזור לך להרגיע אותם״ אמר בהגנה , הנהנתי ונישקתי את ראשו , עטפתי את גופו בזרוע אחת שלי ועצמתי את עיניי
״אני מצטער״ לחשתי
״אנחנו אסון ביחד ?״ שאל , מיד הסתכלתי עליו
״מ-מה ? אל תדבר שטויות לואי״ אמרתי וליטפתי את פניו
״אני מפחד , אני לא רוצה להיות ׳כאחד׳ כמו שאנה אמרה . אתה יודע כמה אני שומע לאחרונה שאני מזכיר אותך ?״ הוא שאל וצמצם את עיניו
״אתה לא תיהפך לתאום שלי״ אמרתי והוא צחק , הוא יודע מה זה תאום ? בעצם ברור ... הוא לא טיפש
״מה יקרה לנו ?״ הוא שאל ונשמע מפוחד , לקחתי נשימה עמוקה והבטתי בעיניו הכחולות שיכולתי לאבד את עצמי בתוכן
״אני לא יודע לואי , אבל הכל יהיה בסדר״ אמרתי , הוא מעט התרחק והסתכל עליי
״אתה לא יכול לדעת , מה אם יקרה אסון-״
״אל תחשוב על זה״ קטעתי אותו ״האסון היחידי שיתרחש זה שניק ימות אם לא יפסיק לפלרטט איתך״
״הפסק הארולד״ הוא גלגל את עיניו , התקרבתי ונישקתי את שפתיו , הוא הביט בעיניי לאחר מכן וחשתי את לבי פועם בחוזקה ופרפרים פראים קורעים את בטני , הוא אחז עם ידו הקטנה בפניי וריסק שנית את שפתיו כנגד שלי , החדרתי את הלשון שלו לתוך פיו וההחלקתי את ידי באגנו , הוא גנח בשקט לבין שפתיי ונישק אותי במעט יותר פראות
״את לא מפסיקה להתנהג כמו זונה !״ שמעתי לפתע צעקה , לואי ניתק את שפתיו משלי והסתכל על החלון , שומעים את נייל וסילבר מהחלון , גם בחוץ הם רבים ?
״הם עדיין רבים״ אמר
״אל תטעה את עצמך , כמו שאני מכיר אותם הם ישלימו עד הערב״ אמרתי , הוא השפיל את מבטו ושיחק באצבעותיו בלחץ
״מה אם... אני לא רוצה שהמצב שלנו יגיע לשלהם״ אמר בקול חלש , בשביל שהם לא ישמעו אותו הנחתי
״אל תדאג אנחנו לא כמוהם״ אמרתי , עדיין שמעתי צעקות מהחלון אבל לא יכולתי להבין את מה שאמרו
״אני ממש מפחד הארולד , אני מפחד שיקרה לנו משהו , אני-למען שבלולי הים , אני מעמיד פנים שהכל בסדר אבל למען האמת שום דבר לא בסדר ונמאס לי להעמיד פנים״ אמר ונשימותיו נשמעו חנוקות ״מאז שאנה דיברה איתנו אני מפחד , אני לא מפסיק לחשוב על זה... בבקשה תחבק אותי״ לחש , הייתי מעט מבולבל ממנו ולפני שחשבתי על דבר נוסף הוא מיד נצמד אליי וחיבק אותי חזק , לבי פעם בחוזקה , עצמתי את עיניי ועטפתי אותו בין זרועותיי , שמעתי נשימה רכה שיצאה ממנו , רציתי לגרום לכל הדאגות שלו להיעלם , לא ידעתי שהוא מפחד
״אני לא אתן שמשהו יקרה לך..״ לחשתי ״אני אעשה הכל בשביל לשמור עליך מוגן לו״
״לא... אנחנו הארולד״ אמר , הוא הרים את מבטו אליי והרגשתי שנשימתי נעתקה ״אנחנו ביחד בזה״ אמר , נשכתי את שפתיי ובלעתי רוק
״כן , נעבור את המכשולים הארורים ביחד״ אמרתי , היה לו חיוך קטן וכשצחק הוא השפיל את מבטו
״אני אתה והגלידות נעשה את זה.״ אמר , ליטפתי את פניו והוא הרים את מבטו והביט בי
״איך שכחתי לעזעזל את הגלידות ?״ שאלתי בציניות , הוא צחק ״הכל יהיה בסדר לו״
״תודה״ לחש והביט לתוך עיניי ״על זה שאתה גורם לי לחייך ברגעים שאני מרגיש שאני נשבר״
״אני שמח שאתה אומר את זה״ אמרתי , אני לא רוצה שהוא יגיע לנקודת השבירה שלו , לעזעזל ללואי מגיע כל הטוב שיש , ואעשה כל דבר בשביל שהחיוך שלו לא ירד מפניו ״נעלה לישון ?״
״כן״ הוא לחש , הורדתי את החולצה וקמתי מהמיטה תוך כדי , לאחר מכן לא יכולתי לא להבחין שהוא בוהה בי , הסתכלתי עליו והוא מיד חייך
״אוהב מה שאתה רואה ?״ שאלתי , הוא גיחך השפיל את ראשו וחזר להביט בי
״כן אני אוהב״ אמר , לבי פעם בחוזקה בבית החזה שלי , חייכתי ונשכתי את שפתיי מבפנים ״אני עייף מהיום הזה , אני רוצה לשכב לצידך , נדבר ואז נירדם״
״אתה ישנת המון , גם במכונית ישנת״ אמרתי
״אני יודע , אבל אני בכל זאת רוצה לישון״ אמר , הנהנתי בהסכמה בזמן שהורדתי את מכנסי הג׳ינס
״תתפשט בשבילי״ אמרתי והוא מיד הסתכל עליי , חייכתי בהתגרות
״תפסיק להיות גס רוח״ אמר ״ואם אני אוריד את בגדיי כמו שאתה עושה אז אני אהיה יותר דומה לך , אתה מרגיל אותי לעשות דברים שאתה עושה ו-ואני לא רוצה שאני יהיה אתה ולא אני״ הוא אמר והסתכל לתוך עיניי , לא ידעתי איך להגיב לדבריו
״לואי זה רק בשביל שיהיה לך נוח״ משכתי בכתפיי ״אתה לא תיהפך להיות אני , תפסיק להיות אידיוט״
״אני יודע״ הוא גיחך והניע את ראשו ״אבל מה שאנה אמרה...״
״תפסיק לחשוב על זה , זה משגע אותך.״ אמרתי ״אולי להתאחד זה לעשות סקס״
״זה לא״ אמר והסתכל על נקודה באוויר ״כאחד... שתינו כאחד״ מלמל מבולבל
״אני לא יודע מה הכוונה בזה לואי״ משכתי בכתפיי ועליתי למיטה , הוא הסתכל עליי אבל נראה כאילו חושב על משהו ״תפסיק לחשוב על זה״
״אני מנסה , זה כאילו והיא נמצאת בראש שלי , אולי זה בגלל שאני מפחד מאסונות וכל מה שהיא אמרה זה שיהיה אסון... אולי נהיה מאוחדים ויקרה אסון , היא אמרה בן אנוש ובתול ים לעולם לא-״
״אתה פשוט חושב יותר מדי״ קטעתי אותו , הוא שיחרר נשימה קטנה ונשכב ממולי מביט לתוך עיניי ״״אולי לדבריה לא היה משמעות״
״ואם היה ?״ שאל בלי לחכות יותר מדי זמן ״אני פשוט מרגיש שזה מתקרב...״
״בגלל ה׳מכשולים׳ ?״ שאלתי מגלגל את עיניי תוך כדי
״בדיוק״ אמר
״אתה יכול לספר לי מה מפחיד אותך ?״ ביקשתי , הוא הסיט את מבטו ממני
״אני פוחד שלא נהיה יחד , שזה יפריד בינינו וכל מה שקורה עכשיו יתנפץ לי בפנים כמו דיו של תמנון או בועת אוויר מתחת למים ואני אהיה חלקלק כמו דג ואצטרך להיות עם דולפינים ולא בדוכן.״ אמר , שפתי מעט נשפטה וניסיתי להבין , שהוא לחוץ או כועס הוא יכול פתאום לדבר בסלנג מוזר של ים
״זה לא יקרה״ אמרתי ״אני לא אוהב שאתה דואג כלכך כי אתה מתרכז רק בלמנוע משהו שאתה לא יודע מהו״
״ואם אני לא אדע אז איך אצליח למנוע ?״ הוא שאל , זה נשמע משפט חכם אבל אני מסתבך כרגע , אני לא יודע מה אני אמור להגיד
״כי מתי שזה יקרה , מה שזה לא יהיה , אנחנו ביחד בזה״ לחשתי , אחזתי בכף ידו והוא חייך גורם לעיניו להצתמצם
״אוקיי״ לחש ונישק לשפתיי , ועכשיו אני חושב שאני מוכן לשמוע אותו מדבר על נושא אחר . אולי לצחוק על משהו טיפשי , זה מה שאנחנו עושים , אפשר לומר שזה הקטע שלנו .