Larry Stylinson- I'm drowning 2

I'm drowning - 25

נק׳ מבט לואי :

המכונית עצרה ומשום מה היילי שילמה למי שנהג ויצאנו , היה נחמד לבלות איתה כל היום ולהתייעץ על מראה המקום . החלטנו איך נשנה אותו , היא נתנה לי יותר להחליט ואני כה מתרגש ! מחר בבוקר יתחילו את הפישוצים והם יסתיימו אחרי זמן חול מהיר ! הארולד יאהב את זה
״מחר אל תביא את סטיילס לדוכן עד שעה שתיים , שיהיה לו הפתעה״ היא חייכה , הבנתי שהיא מכנה את הארולד ׳סטיילס׳ , לא ידוע לי למה
״את חושבת שהוא יאהב את זה ?״ שאלתי והיא משכה בכתפיה
״הוא לא טיפוס שיאהב את זה אבל אני חושבת שזה יראה נהדר.״ היא אמרה וחייכתי לעברה במעט התרגשות ״ו.. רציתי רגע לדבר איתך על משהו , אם זה יפריע לך פשוט תאמר״ היא אמרה . הבטתי מסביב רואה את החושך ומביט לביתו של הארולד שקרוב , מה יש לה לומר ?
״בטח , מה ?״ שאלתי בסקרנות
״זה לגבי ניק..״ היא אמרה ובחנה את תגובתי , שהייתה לגמרי קשובה ״אני חושבת שזה היה ממש לא יפה מצידך לצאת איתו ולאחר מכן להטיח לו בפנים שאתה עם סטיילס״
״לא יצאנו !״ מיהרתי לומר
״יצאתם לדייט , אני לא ממש הבנתי.. היה ביניכם משהו , לא ?״ היא שאלה מבולבלת
״לא .. אנחנו רק חברים טובים , תמיד היינו״ משכתי בכתפיי , היא נשמה עמוק והשפילה את מבטה
״כנראה שהוא רואה אותך בצורה שונה . וניק חבר טוב שלי ואני לא רוצה שהוא ייפגע בגלל שטויות״ היא אמרה
״אני לא ניסיתי לפגוע בו ! הסיבה שאני עם הארולד לא קשורה לניק .״ אמרתי כדבר ברור מאליו , היא מוציאה אותי הרע פה
״אני לא אמרתי את זה . רק אל תטיח לו את זה בפנים כל הזמן-״
״אני לא מטיח לאף אחד שום דבר בפנים ! ואם הוא אמר את כל הבולשיט הזה הוא חתיכת מעורבל ושקרן ! אני לא מתכוון להמשיך בשיחה המטופשת הזו״ אמרתי בכעס והתכונתי להסתובב אך רציתי לסיים זאת בדרך טובה , להעמיד פנים שלא ראיתי איך היא מביטה בי בתדהמה כרגע ״ושיהיה לך ליל מנוחה , היה כיף היום ,תודה״ אמרתי והסתובבתי , הולך לעבר ביתו של הארולד. מרגיש נורא בגלל הביטויים הגסים שהשתמשתי בהם . למען שבלולי הים ... אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אני לא ראיתי בניק משהו יותר מחבר טוב אף פעם , אני לא מבין למה שיאמר להיילי שיצאנו כי אנחנו לא . ואני לא אפסיק לדבר עם הארולד בדוכן כי זה לא בא למישהו טוב . זה מגוחך... ביני לבין ניק לא קרה דבר , אין לו ממה להיפגע , אדבר איתו על כך . פתחתי את דלת הבית והאור היחידי שדלק בא מהמטבח . נכנסתי וסגרתי אחריי את הדלת , לפתע חיית היבשה השמיעה קולות ורצה לעברי , קול שחוזר על עצמו ולפתע הוא קפץ עליי גורם לי למעוד לאחור מבהלה אך במהרה התייצבתי , הבטתי בו , תחדול , חשבתי ולפתע הוא הפסיק להשמיע את הקול הזה והתיישב , מביט בי ואני המשכתי ללכת , מתכוון לעלות במדרגות אך נעצרתי וסיבבתי את ראשי , מבחין במחברת החומה , מיד הלכתי לעבר השולחן והסתכלתי על המחברת , מתאבק עם עצמי אם לפתוח או לא אך לפתע לבי קפץ מבהלה כששמעתי צעדים מאחוריי וראיתי את סילבר , היא נכנסה למטבח נראית לובשת בגד של דנייל שגדול עליה ושיערה החלק אסוף בצורה מרושלת . סילבר בת אנוש יפהיפה אך היא מרושעת כלפיי , אני בטוח שאם לא הייתי מפחיד אותה היא הייתה מקסימה אליי ויכולנו להיות ביחסים טובים כרגע . היא שתתה מבקבוק מים ואז סגרה את הפקק והסתכלה עליי , בולעת את המים ומחזירה למקרר , היט סגרה את המקרר וחזרה לחדר בלי לומר לי דבר , העדפתי שום דבר מאשר משפט פוגע . שהדלת נסגרה פתחתי את הספר וראיתי בראשונה תמונה של בתולות ים שוחות כנגד אחת השנייה ולמטה המון קשקושים , ולפי מה שהבנתי בזמן חול שלי ביבשה זה כתב , בני אנוש מסוגלים להביט בזה ולהבין משהו . הם אומרים ׳לקרוא׳ , בשם אלת הים זה ארוך ! מה לכל הסלעים הצפים רשום פה ?! נאנחתי והעברתי עמוד , ציור של בן אנוש ובת אנוש ממול אחד השני וגם למטה רשום משהו , אולי זה ספר הזהרות ? לא יודע... אולי כישופים ? העברתי דף ולבי נחת והתרחקתי מהמחברת , לא מסוגל להביט , תמונה של בתולת ים חתוכת זנב , לא... לא ! זה נוראי ! חזרתי למחברת והלב שלי דפק חזק בפחד , מי עשה את המעשה הזה ?! העברתי עמוד שבו תמונה של פניה של הבתולת ים ושוב כתוב המון דברים , היא ללא נשמתה , היא.. מתה. דמעות עמדו בבגרוני והעברתי עוד עמוד , חושש אך הפעם היה תמונה של כף יד של בתולי ים-
״לואי מה אתה עושה פה ? חיכיתי לך כלכך ה-״
״מה זה ?!״ צעקתי קוטע את דבריו של הארולד והסתובבתי עם המחברת בידיי , הוא קפא אך שיחרר אנחה ובא לעברי חוטף את זה מידי ולא מביט בעיניי ״הארולד אם אתה אחראי לזה אני נשבע באלת הים שאטביע אותך״
״תירגע זה לא..״ הוא מלמל נראה מבולבל ואז העביר את אצבעותיו בשיערו והביט בי במעט כעס ״למה לעזעזל נגעת בזה ?! אמרתי לך שלא !״ הוא כעס
״אתה מסתיר ממני ספר רצח הארולד ! זה נוראי ! כל מה שנמצא שם כה נוראי ואכזרי , א-אני לא מסוגל לחשוב יותר.. למה שמישהו יפעל בדרך הזו ?״ שאלתי והרגשתי את הדמעות שעמדו בעיניי , הוא משך אותי לחיקו ועטף אותי בין זרועותיו , ויכולתי למצוא בזה נחמה
״אני מצטער..״ הוא לחש
״זה.. זה לא אתה נכון ?״ שאלתי בלחש חושש מהתגובה והוא מיד ניתק את אחיזתו בי
״כמובן שלא . בחיים לא אעשה דבר כזה , מצאתי את זה בחדרו של אבא שלי״ הוא אמר , הנהנתי בהבנה ונשכתי את שפתיי , העברתי את כפות ידיי בפנים שלי ולא יכולתי לחשוב , איך יכלו לעשות את זה ? להרוג מישהי- כל אחד חשוב . אין סיבה מספיק מוצדקת למוות , כי החיים יפים , רק צריך לפקוח את העיניים ולהבחין בזה .
״זה נוראי הארולד..״ לחשתי , הוא הניח את ידו על כתפי והניע את אגודלו , מביט בי וזוקף את גבותיו
״אל תתן לזה להטריד אותך-״
״אני לא יכול״ קטעתי אותו והנעתי את ראשי ״חבריי בים נתונים בסכנה ואני לא עוזר להם״
״הם יודעים להתחבא״ הוא אמר , והוא צודק . זה גם מה שהם עושים , אבל הם לא צריכים לחיות בפחד...
״כן״ לחשתי , הבטתי בעיניו ועמדתי על קצות אצבעותיי בשביל לנשק לשפתיו , חשתי את לבי פועם בחוזקה ובטני מתהפכת , כאילו וזה גרם לי לחוש טוב יותר ולדאגות להידחק לפינת ראשי
״אל תחשוב על זה... אני לא רוצה שזה יטריד אותך״ הוא לחש וידו הגדולה מונחת בגבי , הוא נישק ברכות למצח שלי ולאחר מכם הרמתי את ראשי והבטתי בעיניו הירוקות שגרמו לי לחוש שאני טובע בתוכם , כי הם גרמו לי לחוש כלכך הרבה דברים בבת אחת
״אוקיי״ לחשתי ונשמתי עמוק , הוא לקח את הספר סוגר אותו והניח בצד השולחן , הוא הניח את ידו באגני והוביל אותי בעקבותיו למדרגות , עלינו והיה שקט בבית , הנחתי שממש מאוחר
״מה אתה והיילי תכננתם לדוכן ?״ הוא שאל בחצי חיוך מעביר נושא , גיחכתי והשפלתי את מבטי
״תמתין למחר״ אמרתי בשקט , יכולתי לדעת שהוא סקרן לפי המבט החוקר שלו , הוא בטח יהיה ממש מופתע , בחרנו שלט שעליו יהיה רשום השם שבחרתי לדוכן , אני מאוד מקווה שהם רשמו מה שביקשתי כי אני לא יודע לקרוא בכלל , בחרתי צבעים לקירות , זה הולך להיראות נהדר. נכנסנו לחדר ואני הורדתי את החולצה וזרקתי לרצפה , רואה לפי מבטו שזה מפריע לו שזרקתי את זה אז הרמתי ויצאתי מהחדר בצעדים לאחור , הסתכלתי לסל בגדים שבמקלחת וזרקתי את החולצה לשם ולאחר מכן חזרתי לחדר
״דאגתי לך כמו משוגע כשהלכת מפה״ הוא פלט ולבי החסיר פעימה והייתי מעט מופתע שהוא אמר את זה
״באמת ?״ שאלתי במעט התרגשות
״כן , אתה לא מכיר את הדרך הבית וזה הדאיג אותי״ הוא אמר , חשבתי שהוא פשוט התגעגע אליי , כי אני חשבתי עליו המון , תמיד שאני רחוק ממנו אני חושב עליו . זה מוזר איך לילה אחד של היכרות עם מישהו לקח חלק ענק בחיים שלי , הארולד הוא החלק הכי גדול שקיים בלב שלי
״והתגעגעת אליי ?״ שאלתי בתמימות ועברתי אותו לעבר המיטה , לא מביט בו כי אני בטוח שהוא מחייך ושמח ששאלתי את זה , אני מכיר אותו כלכך טוב כבר
״מה אתה חושב ?״ הוא שאל בהתחכמות ושהבטתי בו היה לו חצי חיוך שגרם לי לחוש את נשימתי נקטעת בגרוני
״אמ... אני לא יודע״ משכתי בכתפיי , חייכתי משום שהוא מחייך בצורה מצחיקה כבר
״ועכשיו בכנות , מה אתה חושב ?״ הוא שאל וצעד לעברי באיטיות , גיחכתי והשפלתי את מבטי
״בשם אלך הים... ברור שהתגעגעת אליי״ אמרתי בביטחון ובמעט ציניות ונשכבתי על המיטה , שומע אותו מאחוריי צוחק ואהבתי את הצחוק שלו
״אתה זין רגשני לואי..״ הוא לחש ועלה למיטה לשכב לצידי , היה לו חיוך שמרוח בשפתיו וזה גרם לי לחייך
״תשתוק הארולד״ אמרתי וגלגלתי את עיניי , הוא ליטף את פניי ונישק נשיקה לשפתיי , לבי פעם בחוזקה וכל איבריי קרסו , חייכתי והורדתי את מבטי , מרגיש את השפתיים שלו כנגד המצח שלי , הוא התקרב עם גופו ואחז בי קרוב אליו , הנחתי את היד שלי על מותנו ואת ידי השנייה כנגד החזה שלו
״איך זה שלא שמעתי אותך מקלל כמעט אף פעם ?״ הוא שאל , הרמתי את ראשי שאוכל להביט בעיניו , הוא לא אוהב שמדברים איתו בלי להביט בעיניו
״כי אני לא מקלל .״ אמרתי את זה כדבר מובן מאליו
״בחייך אתה קיללת כשביקשתי״ הוא אמר
״כן.. אני לא מפחד להראות בי צדדים רעים איתך , או להתנהג כמו מעורבל ולעשות מה שארצה , אתה לא שופט אותי״ אמרתי והיה לו חיוך שהבליט את החור בלחייו
״עד כמה אתה מרגיש חופשי איתי ?״ הוא שאל בקול לוחש והחליק את ידו לתוך המכנס ולחץ על הישבן שלי , מביט בי לראות את התגובה שלי ורק ניסיתי להעמיד פנים שזה לא משפיע עליי , בשם אלת הים .
״לדוגמא... אם מישהו אחר היה עושה זאת , הייתי מחשמל אותו״ אמרתי בתמימות והוא גיחך
״ומה לי תעשה ?״ שאל , נישקתי לשפתיו וחייכתי , חש את לבי פועם בחוזקה והבטתי בחיוך המשכר חושים הזה , הוא העלה את ידו לגבי ואחז בגופי , ידו מרגישה גדולה וחזקה ואהבתי את זה כלכך ״אתה יודע לואי...״ לחש.
״מה ?״ שאלתי וקברתי את פניי בצווארו , נושם את הריח שלו ומרגיש זקוק לזה
״אני חושב שאני לא מסוגל לדמיין את עצמי במערכת יחסים עם מישהו אחר מלבדך״ הוא לחש , לבי החסיר פעימה ובטני התהפכה והתכווצה , דמי בער בעורקיי ומן רגש התפוגג בי וגרם לי לחייך כנגד עורו , כי המעורבל הזה לא נוטה להיות רגשני כך . או לומר דברים כאלו.
״כי אתה רגיל אליי״ אמרתי , רציתי לשאול זאת אך אשמע מעורבל מדי
״לא... זה לא קשור״ הוא אמר , סירטטתי צורות על הזרוע שלו עם האצבע שלי
״אז למה ?״ שאלתי , חש את לבי , את השקט ושומע את נשימותיו הרכות , ולפתע הוא שיחרר נשימה עמוקה וליטף את שיערי, מנשק ברכות למצח שלי
״לילה טוב״ הוא לחש ואני חייכתי , הבנתי אותו , הוא לא מתכוון לענות
״ליל מנוחה״ אמרתי , לפני שעצמתי את עיניי .