פרק 15 - הבטחה:

5.4K 449 321
                                    

נקודת מבט רומיאו:

אני פותח את עיני לבוקר חדש, מרגיש איך כל שריר ושריר בגופי צורח מרוב כאבים. המבט שלי נודד הצידה אל האסירה שלי ששוכבת על גבה לצידי, ידה אזוקה אל גב המיטה ומורמת מעט למעלה.

זה הגיע לה, היא התנהגה כמו בת בית כאן ביחד עם האח הקטן והמטומטם שלי. אני יודע שהוא לא מסכים עם התוכנית שלי לנקמה באחים ולנטה, אבל זה לא אומר שהוא יכול להתנהג עם האסירה כאילו היא החברה הדפוקה שלו.

לא הייתה לי ברירה אחרת מאשר להציב אותו לשמור עליה, לא סמכתי על אף אדיוט אחר לידה. אולי רק על ג׳ייס, אבל יש לו תפקיד אחר כרגע בתור הקונסיליירי הבא של שיקגו.

הפלאפון שלי משמיע צליל הודעה ואני נאנח, מסתובב הצידה ופותח את המסך. אני ממצמץ מספר פעמים בעיני על מנת להתרגל לאור הבוהק שבוקע ממנו, מתחיל לקרוא את ההודעה של לוקאס.

׳פגיעה של וגאס בשלושה כלבים שחורים. זה רציני׳

אחרי הניסיון האחרון של המשטרה לצותת לשיחות טלפון שלנו ומעקבים אחרי הודעות, עברנו למילות קוד שיקשו עליהם להבין מה קורה.

שלושה כלבים שחורים - שלושה בתי קזינו.

הם פגעו בשלושה בתי קזינו מזוינים?? כשהאחות הקטנה שלהם נמצאת בפאקינג ידיים שלי? הם רוצים להרוג אותה לעזאזל??

׳כמה רציני?׳ אני מקליד בחזרה.

׳אבוד׳ אני מקבל תשובה שנייה לאחר מכן. הרוסים לחלוטין, מהיסוד. הם פאקינג ישלמו על זה.

״קומי״ אני נוהם לעבר ג׳וליה, משחרר את האזיק בעזרת המפתחות שלי ״קומי עכשיו!״

ג׳וליה פוקחת את עיניה בבלבול, מושכת את ידה אל החזה שלה ומעסה אותה בכאב ״מה עכשיו חתיכת מטורף? מה עשיתי הפעם? ישנתי בצד הלא נכון?״

״האחים שלך עושים פאקינג בלאגן״ אני מסנן ותופס בידה, מושך אותה לעמידה כשהיא משחררת כמה קללות ״חתיכת אדיוט היד שלי כואבת מהאזיקים המטומטמים שלך!״

״לא פאקינג אכפת לי״ אני נוהם ויורד איתה במדרגות, מחייג ללאונרדו בדרך. אנחנו מגיעים אל הסלון ואני דוחף אותה על הספה, מניף את אצבעי באיום לעברה ״שלא תעיזי לזוז ג׳וליה, אני מתכוון לזה. יהיו השלכות כואבות אם לא תצייתי לי״

״לך לעזאזל!״ היא מחזירה עם מבט רצחני בעיניה הכחולות. שיערה הבלונדיני מבולגן לחלוטין, הבגדים הגדולים שלי עדיין נחים על גופה ברישול ועיגולים שחורים מעטרים את תחתית עיניה, מעידות על חוסר השינה שלה.

כל זה והיא עדיין הבחורה הכי יפה שאי פעם נתקלתי בה.

״רומיאו?״ הקול של לאונרדו נשמע מבעד לפאלפון ״חמש דקות אצלי״ אני אומר בטון שלא מסווה את העצבים שזורמים לי בגוף ומנתק.

Powerful hate [6] Where stories live. Discover now