Powerful hate [6]

פרק 27 - סיוט ומחשבות:

נקודת מבט רומיאו:

הצרחה של ג׳וליה מעירה אותי בשלוש לפנות בוקר. אני יוצא מהמיטה במהירות ורץ לעבר החדר שלה, פותח את הדלת ומתקדם אל המיטה בה היא ישנה.

שוב הסיוט המזוין הזה, כל לילה מחדש. לא היה לילה אחד רצוף מבלי שתבכה ותצעק מתוך שינה, מה שגרם לי לרצות להרוג את קאפו וגאס עוד יותר.

״אוצר״ אני קורא לה, מתיישב על המיטה לצידה ומלטף את פניה. פאק אני צריך לבדוק את פיצול האישיות הזה כמה שיותר מהר. אני לא יודע למה אני מתרכך כלפיה בכל פעם מחדש.

״בבקשה די״ היא מתחננת בבכי, הדמעות זולגות על פניה היפות. היא לא נלחמת הפעם, הגוף שלה חלש כאילו הייתה בובה חסרת חיים.

אני מנגב את הדמעות שלה בידי, עוצם את עיני לרגע ומגייס את הקול הכי רך שיש ברשותי ״אוצר, את לא שם יותר, תפקחי את העיניים שלך ותתעוררי״

״אני לא רוצה יותר בבקשה״ היא אומרת בקול קטן וחלש, שמעורר בי את הצורך הלא מובן לגונן עליה.

רגע, לגונן עליה? היא האויב שלי לעזאזל! מה עובר עליי?!

״אוצר תתעוררי, את לא שם, זה נגמר״ אני מרים מעט את קולי, תופס בלחיה ומחכה לרגע המזוין שבו עיניה הכחולות יפגשו בשלי. לעזאזל אוצר תפקחי את העיניים שלך עכשיו.

״לא!״ היא מתעוררת בצעקה, עיניה נפקחות והיא דוחפת אותי בכל הכוח שיש לה, בורחת לכיוון פנים המיטה הגדולה כשעיניה פעורות לחלוטין.

״תתרחק ממני! תעזוב אותי!״

״אני לא אפגע בך ג׳וליה״ אני אומר ברצינות, מביט לתוך עיניה המבוהלות. לעזאזל אני חושב שזה הסיוט הכי נוראי שהיה לה כאן.

״אתה לא?״ היא מכווצת את גבותיה כאילו לא מאמינה לי ואני מרגיש שמשהו בתוכי זז. אני ממהר להניד בראשי ״לא, אמרתי לך שאני לא אגע בך אוצר. זוכרת?״

״א- כן״ היא מהנהנת ומושכת את רגליה לכיוונה, מחבקת אותן עם מבט חלש על פניה. המראה הזה גורם לי לזעם. היא לא אמורה להישבר ככה, היא צריכה להילחם בי.

למה לעזאזל היא לא נלחמת בי? למה היא לא בועטת אותי מהחדר שלה כמו בכל לילה אחר?

״את רוצה שאלך?״ אני מוצא את עצמי שואל ולאחר מכן מכה את עצמי מנטלית על הראש. מה עובר עלייך רומיאו? למה לעזאזל אכפת לך?

״לילה אחד״ היא מבקשת, עיניה מאירות את החושך שמסביב בכחול ״לילה אחד של שקט רומיאו, בבקשה״ הקול שלה רועד כשהדמעות זולגות על לחיה ״אני לא עומדת בזה יותר״ המשפט יוצא מפיה בלחישה, כאילו לא מאמינה בעצמה שהודתה בכך בקול.

כאב חד עובר בחזה שלי, תוקף אותי מבלי שאהיה מוכן. המחשבות בראשי רצות לכל הכיוונים בעוד שאני מנסה להבין מה עובר על הבחורה שמולי. היא חזקה, היא לוחמת. מהיום הראשון שלה כאן היא לא הפסיקה להכות בחזה ולשרוט אותי לחלוטין אבל עכשיו? עכשיו היא שבורה.