פרק 45 - החלפת שבויות:

4.3K 452 302
                                    

נקודת מבט ג׳וליה:

הרכב דוהר על הכביש לכיוון היציאה משיקגו, ישירות אל איזור נייטרלי שבו אף אחת מהמאפיות לא מחזיקה. לאונרדו וג׳ייס יושבים במושבים הקדמיים בזמן שלאונרדו הוא זה שנוהג. רומיאו יושב לידי מאחור, שומר על מרחק ממני.

הנסיעה שקטה ומתוחה. חלק בי הולך להתגעגע אל שלושת הגברים האלה, אבל אני כבר לא יכולה לחכות לפגוש את האחים שלי.

ממרחק, אני מזהה את הרכב המוכר של מאסימו. הוא וארס נשענים על קדמתו, רכב נוסף מאחוריהם ולידו חמישה חיילים. המבטים שלהם קרים כשהם מבחינים בנו, אני מזהה איך הגוף של שניהם נדרך ברגע אחד.

לאונרדו עוצר את הרכב במרחק גדול מהם, כזה שבו צריך לצעוק כדי שהצד השני ישמע. הוא משאיר את הרכב דולק, לא מכבה את המנוע למקרה שיצטרכו לנסוע מכאן מהר.

מבטו של רומיאו הופך לקשוח, מסכת הקרח עולה על פניו ואין שום זכר לרומיאו שלי יותר, כאילו הלילה אתמול היה חלום מתוק.

״תישארו ברכב״ רומיאו מסנן כשמבטו לא עוזב לרגע את האחים שלי. הוא שולף את אקדחו ודורך אותו לפני שיוצא החוצה. הלב שלי מחסיר פעימה, אני לא רוצה לראות אף אחד מהצדדים נפגע.

״איפה אחותי?״ מאסימו שואל בקול קשה את רומיאו שנעמד לפני המכונית כך שאני לא יכולה לראות את פניו.

״איפה ליילה?״

מאסימו וארס מחליפים מבט קצר לפני שארס מתקדם אל הדלת האחורית של מכוניתו, פותח אותה ומוציא את ליילה החוצה. התלתלים השחורים שלה מסודרים, היא לבושה בבגדים נקיים ויפים, לא נראה שיש סימני אלימות על גופה, מבטה רגוע ונינוח.

ידעתי שהם לא יעזו לפגוע בה.

ג׳ייס נדרך, העיניים שלו סורקות את דמותה של אימו כשחשש מופיע בהן. הוא נרגע מעט כשמבין שלא נפגעה, אבל לא לחלוטין. הוא לא סומך עליהם.

רומיאו מסובב את ראשו לרגע לעבר לאונרדו וג׳ייס, אני מבינה שהגיע הזמן שלי לצאת החוצה. ג׳ייס מצטרף אל רומיאו בקדמת המכונית בזמן שלאונרדו פותח את הדלת שלי, עומד מולי במבט מעט כאוב.

״אני אתגעגע אלייך ילדה״ הוא אומר בשקט ואני מחייכת חיוך קטן לעברו ״אני אתגעגע אלייך לאו, תודה שהיית אנושי במקום שכולו מפלצות״

לאונרדו מהנהן וזז מהדלת, מאפשר לי לצאת החוצה. אני לא מעיזה לפגוש במבטם של מאסימו וארס, מרגישה מעט אשמה על ההנאה שחוויתי בשבי.

ובעיקר מרגישה אשמה על כך שהתאהבתי באויב.

לאונרדו אוחז בזרועי בעדינות, מוביל אותי לעבר הקאפו שלו כשמבט קר על פניו. אני מרימה לרגע את עיני, מבטי מתלכד במבטו של מאסימו ובטני מתהפכת ב360 מעלות.

Powerful hate [6] Where stories live. Discover now