Powerful hate [6]

פרק 33 - בריכה מלאה דם:

נקודת מבט רומיאו:

אני לא מצליח לעצום עין אחת במשך שלוש שעות, מסתובב במיטה מהצד האחד לצד השני ולא נרגע ממה שקרה בחדר של האוצר.

פאקינג מפלצת. איך אתה מסוגל להכות את הנשים שאתה אחראי לבטחונן? איך אתה מסוגל להכות את הילדה הקטנה שלך?!

היא צרחה אחוזת אימה, השתוללה בידיים שלי ולא הגיבה לאף אחד מהניסיונות שלי להעיר אותה. כשהיא התחילה להיחנק ולמלמל משהו לגבי בריכה הרגשתי כאילו אני עומד לאבד את השפיות שלי לחלוטין.

הוא ניסה להרוג אותה, הוא הטביע אותה, את הילדה הקטנה שלו, את האוצר הכי יקר שהוא אי פעם יכל להניח עליו את הידיים הדפוקות שלו.

תמיד הייתי בחור אימפולסיבי, במיוחד ברגעים של עצבים וחוסר שליטה. תמיד היה מישהו לידי שינסה לעצור אותי ולגרום לי לחשוב לרגע על המעשים. אבל הפעם... הפעם אני לא הולך פאקינג להקשיב.

לוקחת לי בדיוק חצי שעה לסדר את הנשקים שלי על חגורת החזה, להתלבש ולהשאיר את הפלאפון בתוך הכספת מאחור. אני מתקדם בשקט לעבר חדרה של ג׳וליה, פותח מעט את הדלת בעדינות ומוודא שהיא ישנה בשקט.

אני לא יודע מה עובר עליי לאחרונה, אני לא יודע מתי הנקמה הפכה לחסרת משמעות כשהבחורה הזאת רק מעיפה מבט לכיוון שלי, אבל נמאס לי להילחם בזה. אני אנקום באבא שלה ובאחים שלה, אבל היא... לעזאזל אפילו המחשבה על כך שאי פעם אנסה לגרום לה לכאב גורמת לכל הגוף שלי להתעוות מבפנים.

מה לעזאזל עובר עליי? נדפק לי הפאקינג שכל.

המטוס הפרטי שלי ממריא, חמש שעות לאחר מכן אני כבר נמצא מחוץ לאחוזה הגדולה של משפחת ולנטה בתוך וגאס, נכנס באותה הדרך שנכנסתי בה בפעם ההיא שיריתי בטעות באמה.

הפעם אני לא אפספס.

המצלמות מצלמות כמעט כל נקודה בחצר הגדולה מלבד איזור אחד שבו אני עומד, צופה דרך דלתות הזכוכית הגדולות בקאפו מתהלך בתוך הבית, לא מודע לנוכחות שלי כלל.

זאת משימת התאבדות להיכנס ללא תוכנית לשטח האויב, במיוחד בזמן מלחמה כשאף אחד מבני הברית שלי בשיקגו לא מודע לכך. אבל הזעם והאימפולסיביות מוחקים כל קול היגיון שקיים בראשי לחלוטין, כאילו מעולם לא היה קיים.

השעה מוקדמת, הציפורים שמעל העצים מצייצות. אני מסתתר כשהקאפו יוצא החוצה, הפלאפון צמוד לאוזנו בזמן שהוא מורה פקודות לאדם הנמצא בצד השני. גבו אליי, עומד ממש סנטימטרים מהבריכה הגדולה. הבריכה שבה ניסה להטביע את ג׳וליה למוות.

היד שלי מתהדקת סביב האקדח עם משתיק הקול שבחרתי למשימה הזאת. אני מרים אותו ומכוון לעבר קאפו וגאס, טוען אותו בשקט ולוקח נשימה לפני שיורה.