Powerful hate [6]

פרק 41 - רצח מיותר:

תודה רבה לכולם על התגובות החמות, מאושרת שיש לי אתכם❤️

נקודת מבט רומיאו:

״זה רק אני או שמאז ג׳וליה אנחנו הולכים ליותר אירועים מטופשים כאלה?״ ג׳ייס מתמרמר בזמן שהמבט שלי מלווה את האוצר שמתקדם אל הבר.

השמלה הלבנה שלבשה עטפה את כל קימוריה בצורה הכי מושלמת שיכלתי לתאר לעצמי, מדגישה את עיניה הכחולות והמהפנטות. שיערה הבלונדיני נח על גבה, עף מעט ברוח ומעניק לה מראה מלאכי.

אני כבר לא בטוח מי השבוי האמיתי בתוך הסיטואציה.

״חלק מהתוכנית ג׳יי ג׳יי״ לאונרדו מגחך לפני שמעביר את מבטו אליי ומכחכח בגרונו ״רומיאו, החיוך שלך״

החיוך? לעזאזל אפילו לא שמתי לב שאני מחייך כמו פאקינג מטומטם. למה לעזאזל יש לבחורה הזאת כל כך הרבה השפעה עליי מבלי שהיא אפילו מנסה?

אני מרצין במהירות וסורק בעיני את המתחם, מקווה שאף אחד לא שם לב יותר מידי למה שקרה. אסור לי להראות רגש בציבור, זה דבר שירשתי מאבא שלי בתור נסיך הקרח של שיקגו. מבטו של לאונרדו לא עוזב את פני ומתחיל לעצבן אותי.

״פשוט תגיד את זה לאו״ אני אומר והוא משתהה מספר שניות נוספות לפני שמדבר ״אתה חושף חולשה בגללה עכשיו רומיאו, לא חשבתי שזה כל כך רציני״

אני מסיט את מבטי ממנו ישירות אל ג׳וליה שאוחזת בכוס השתייה השלישית שלה, לוקחת כמה לגימות לפני שמחייכת חיוך מטופש לעברי.

פאק.

״ג׳יי, יש בבר איזה בן זונה ששם עליה עין. תוודא שהוא לא מתבלבל יותר מידי״ אני אומר בטון קר לעבר ג׳ייס שמהנהן ומתקדם לעברה במהירות.

״אתה יודע שאני איתך, לא משנה מה״ לאונרדו אומר כשג׳ייס מגיע לעברה ושולח לאדיוט מבט רצחני. האדיוט מוריד את מבטו מגופה במהירות ומסתלק משם.

״אני יודע״ אני אומר בטון חסר רגש, אבל אחי יודע לקרוא אותי יותר מידי טוב.

״אני אלך איתך עד הסוף. אפילו מלחמה חזיתית מול וגאס, אחת כזאת שתגרום לנו לקחת את כל הכוחות שלנו עד לשם. אני יודע שאנחנו מנסים להימנע מזה ולנקום בדרך אחרת אבל אני אעשה הכל כדי שתשמור אותה אצלך אם זה מה שאתה רוצה״

אני מניד בראשי, מביט בבחורה הבלונדינית שמצחקקת בשכרות ומנסה למשוך את ג׳ייס לרחבת הריקודים איתה ״אני אאבד אותה לנצח אם אפתח במלחמה כזאת נגד הבית שלה״

״ג׳ייס! קדימה! זה רק ריקוד אחד!״ היא מצחקקת והוא שולח מבט מיואש לעברי. אני מגחך ומסמן לו עם ידי שאני לא מתכוון לעזור לו.

הוא מגלגל את עיניו אך מסכים לרקוד אותה, כמה שניות לתוך השיר ואני מבחין איך שפת הגוף שלו משתנה לחלוטין. הוא אומנם לא יסכים להודות בכך, אבל הוא מתחיל להתרגל לנוכחות שלה סביבו.