Powerful hate [6]

פרק 47 - שעת כאב:

נקודת מבט ג׳וליה:

בארוחת הצהרים שלמחרת, דלת האחוזה נפתחת בקול חזק. המבט שלי פוגש בשל מאסימו והבטן שלי מתהפכת. אחיי הגדולים נדרכים, מבטים רציניים וקשים עולים על פניהם.

דמותו של הקאפו מגיחה אל שדה ראייתי, המבט שבעיניו גורם לצבע שעל פני לרדת במהירות. צמרמורת נוראית משתלטת על גופי כשהוא מתיישב בראש השולחן, מסמן לעוזרת למזוג לו אוכל לצלחתו.

״מאסימו, דיווח על המשלוח אתמול״ הוא פוקד לעבר אחי הגדול שנראה כאילו הוא שואב כל כוח אפשרי בגופו כדי לא לאבד את העשתונות שלו.

זה לא הפתיע אותי, לרגע לא חשבתי שלאבא שלי יהיה אכפת שהצליחו להחזיר אותי הביתה אחרי כל כך הרבה חודשים. הוא לא ניסה לעשות דבר כדי להוציא אותי משם למרות שידע על החטיפה.

״עבר חלק״ מאסימו מסנן מבין שפתיו בזמן שאמה מניחה את ידה על יריכו בעדינות בניסיון להרגיע אותו.

״הבת שלך חזרה״ ארס אומר ביובש בזמן שהאווירה הופכת מתוחה יותר ויותר. אני משפילה את מבטי אל הצלחת, משחקת עם המזלג שלי בגרגירי האפונה בחוסר עניין.

המבט של אבא עובר אליי, צמרמורת עוברת בגופי ואני בולעת את רוקי בכבדות, לא מעיזה לפגוש במבטי ומרגישה איך החרדה משתלטת עליי.

״קאפו״ אחד מהחיילים של אבא נכנס אל האחוזה במהירות ״תקיפה של שיקגו״

מאסימו וארס מתרוממים מהכיסאות שלהם במהירות, מסמנים לחייל לצאת איתם החוצה כדי לקבל את הדיווח המלא. אבא לא מתרומם מהכיסא וממשיך להביט בי באיום, מבטה של אמה עובר אליי בדאגה.

״את בושה למשפחה שלנו״ הוא אומר לבסוף ואני מתכווצת אל תוך הכיסא שלי יותר. אמה נושמת אוויר בחדות אבל לא מעיזה לפצות את פיה. אני מניחה שאחרי כל כך הרבה זמן היא הבינה שבמצבים כאלה עדיף שלא להגיב.

״מי ירצה לקחת אותך? מי ירצה את השאריות של הבן זונה משיקגו? רק אלוהים יודע איזה דברים אפשרת לו לעשות בך בזמן הזה״ הוא אומר בגועל ״בדיוק כמו האמא הבוגדת שלך״

אני מחזיקה את הדמעות, בולעת את הבושה לתוכי ומנסה לדמיין שאני נמצאת במקום יותר טוב. אבא מטיח את ידו בחוזקה בשולחן, גורם לי ולאמה לקפוץ. האחיזה שלי במזלג מתהדקת, ידי רועדת מרוב פחד.

״תסתכלי עליי כשאני מדבר איתך!״ הוא שואג, גורם לעיניים שלי לעלות במהירות אל שלו. המבט שלו גורם לבטן שלי להתהפך מבפנים.

מפלצת.

״אני הולך לחתן אותך, לא מעניין אותי עם מי, העיקר שתיקחי את הגועל נפש הזה איתך החוצה מהבית שלי. אפילו אם יהיה מדובר בגבר בן 60 את תתחתני ותעופי לי מהעיניים!״ הגוף שלי מתחיל לרעוד כולו. הוא נעמד ושולח את מבטו לעבר אמה שמביטה בשנינו כשדמעות זולגות מעיניה.