Powerful hate [6]

פרק 28 - זה לא אישי:

נקודת מבט ג׳וליה:

אני מסיימת את האיפור שעל פני, מבינה שיש לי מספיק זמן כדי להתלבש ולסדר את השיער. החלטתי ללכת על משהו קצת יותר נועז היום ולעשות איפור מעושן בעיניים בשילוב עם אודם אדום.

עברו שבועיים מאז ניסיון הבריחה שלי, מאז אותו לילה דפוק שבו נשאר לישון איתי בחדר בכורסה שמול מיטתי. לא דיברנו על אותו לילה ובבוקר שלמחרת הוא כאילו התנדף.

אני לא יודעת מה קרה למאסימו וארס אבל אני מניחה שבעקבות הרוגע של רומיאו בסביבתי לאחרונה הוא לא יודע שהגיעו לשיקגו. אני מניחה שהם הבינו שהוא תפס אותי וחזרו לוגאס, אני רק מקווה שאף אחד מהם לא נפגע בתהליך.

לאונרדו שמר עליי הבוקר והביא איתו עשרות שקיות מלאות בבגדים, נעלים וכל מה שבחורה צריכה. הוא מלמל משהו לגבי ליילה המשוגעת שהכריחה אותם לוודא שיש לי דברים כמו שצריך. אני לא יודעת מי זאת אבל תודה לאל שהיא קיימת. לא היו לי עצבים להסביר לכל האדיוטים האלה למה אני חייבת פדים ומה זה אומר. גברים הם חבורה של דבילים ברגע שמגיעים לנושא הזה.

השמלה השחורה המהממת שבחרתי נחה על המיטה, לצידה על הרצפה העקבים השחורים שלי. אם רומיאו אוהב כל כך את הצבע השחור ושונא כל כך אותי, אני מתכוונת להרוס לו את האהבה לצבע הזה. בכל מקרה אני מרגישה בכל יום שעובר כאילו אני בלוויה.

אני מתרוממת מהכיסא ופונה להתלבש, מסיימת במהירות ועוברת אל מסלסל השיער החדש שקיבלתי. יחסית לבחורה חטופה אני מקבלת כאן יחס של מינימום נסיכה. אני מניחה שזה בגלל שהילד אימו רוצה שהבחורה שנחשבת ה״תכשיט״ שלו תיראה כמו שצריך.

דפיקה בדלת נשמעת לאחר שאני מסיימת לסלסל את רוב שיערי, אני מביטה בדלת ומגלגלת את עיני ״אני עירומה!״

הדלת נפתחת וחושפת את רומיאו הלבוש בחליפה שחורה, הוא נשען עם ידו על המשקוף ומביט בי בגיחוך לאחר שסורק את דמותי ״מאכזב, ציפיתי לנוף אחר״

״יש הרבה נופים כאלה בבתי זונות ומועדוני חשפנות, אני בטוחה שיש כמה כאלה בבעלות של שיקגו״ אני מגלגלת את עיני ומכבה את המסלסל לאחר שמסיימת לסלסל את הקצוות.

אני נעמדת ומתקדמת אל הנעליים, מתיישבת על המיטה ומתכופפת כדי לקחת אחת, לאחר מכן מתחרטת כשמבטו של רומיאו נגרר ישירות אל המחשוף הענק שנוצר כשהתכופפתי.

לא הגיע לו מופע שכזה.

״אתה צריך משהו?״ אני מרימה גבה והוא מניד בראשו, ממשיך לסרוק אותי כשאני מתקדמת אל השידה ועונדת את תכשיטי הזהב.

״יופי, אז תעוף מכאן״ אני מחייכת חיוך מריר לעברו והוא מגחך ״לא תעשי סיבוב כדי שאוכל לראות הכל?״

״אתה דקה מלאבד ביצה חתיכת ילד אימו אדיוט״ אני מסננת והוא פורץ בצחוק מתגלגל ״תמיד עם הגישה הבעייתית אוצר״