*הודעה חשובה למטה*
נקודת מבט יונגי(לילה לפני):
"ביי יונגי" כולם אמרו ויצאו מהחדר משאירים אותנו לבד.
הסתכלתי על ג'יניונג והסמקתי.
"אז... למה הם מתכוונים בזה שאנחנו צריכים לדבר?" שאלתי והוא התיישב בכיסא לידי.
"אממ..." הוא אמר, ראיתי שהוא התלבט אם להגיד לי.
"זה בסדר, אתה לא חייב להגיד לי" אמרתי בחיוך.
"אני כן, וחוץ מזה הבחור הבלונדיני יהרוג אותי אם אני לא אגיד" הוא אמר בלחץ.
"ג'ין?" שאלתי אותו וצחקקתי.
"א-אני חושב" הוא אמר עם מעט גמגום.
"אז כדאי לך להגיד, כי אחרת הוא באמת יהרוג אותך" אמרתי והמשכתי לצחקק.
"אממ... אז ככה" הוא התחיל.
"א-אחרי שהצלת אותי א-אני ח-חשבתי ש-" "חכה, קודם כל תירגע ואז תדבר בלי לגמגם" אמרתי לו עדיין עם חיוך.
הוא עצם עיניים ונשם עמוק, לאחר דקה הוא פתח אותן והתחיל לספר.
"אחרי שהצלת אותי, אני חשבתי שאתה מת ופחדתי כל כך, הרגשתי הרגשת הקלה כשאמרו לי שאתה בסדר.
בזמן הניתוחים שעשו לך, אני התחלתי לחשוב למה אני מרגיש מוזר כל פעם כשאני לידך.
אני חשבתי שהתחלתי להרגיש אליך משהו בזמן כל כך קצת" הוא אמר והסמיק, התחלתי להסמיק מיד אחריו.
'יש מצב שהביאס שלי מרגיש אלי משהו?' חשבתי וצחקק בלב, אבל נשארתי עם פנים רציניות בחוץ.
"אחרי שחזרת מהניתוחים ב-בהיתי ב-בך בערך רבע ש-שעה" הוא אמר והסמיק יותר.
"היה לי קשה לא לבהות בך, היית נראה כל כך י-יפה ו-וחמוד.
אני חשבתי אולי כדאי לבדוק אם אני מרגיש משהו אם אני... א-אנשק אותך" הוא הוסיף.
'רגע מה? אם תנשק אותי? אתה נשקת אותי? אני לא מאמין!!!' צרחתי לעצמי בלב.
"ה-הייתי כל כך קרוב לשפתיים שלך כשבדיוק ג'ין הזה נכנס ועצר אותי" הוא אמר את השם של ג'ין וראיתי שטיפה התעצבן.
'אוףףף ג'ין הזה הורס כל דבר טוב' חשבתי.
"אולי כדאי שנבדוק את זה עכשיו?" שאלתי, לא יודע מאיפה הביטחון הזה בא לי.
"א-אתה באמת ר-רוצה?" הוא שאל בהלם.
"אני חושב שכדאי ל-לנסות" אמרתי.
הוא קם מהכיסא והתיישב לידי.
הסתכלנו אחד לשני בעיניים והוא התקרב אלי לאט לאט, הוא היה כל כך קרוב, יכולתי להרגיש את הבל פיו.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
