פרק 25 - האם זה חלום?

1.2K 103 14
                                    


נקודת מבט ג'ונגקוק:

הלכתי לישון לבד, בלי טאהיונג.

אני באמת מתגעגע אליו, אני מקווה שהוא ראה טלוויזיה אצל ג'ימין והוסוק.

אני מקווה שהוא ראה את התגובה שלי שם.

נשכבתי על המיטה והסנפתי את המצעים שלו, במקום שהוא ישן.

נשאר שם הריח שלו, הריח הנעים הזה שאני מריח כל פעם כשהוא קרוב אלי.

ירדו לי דמעות, אני כל כך רוצה אותו לידי.

אני רוצה להירדם איתו כל לילה ולקום איתו כל בוקר עד שהדבר היחיד שיפריד בנינו זה המוות.

העייפות השתלטה עלי ונרדמתי עם הדמעות שהספיקו להתייבש ולהשאיר סימנים רטובים של פסים.

קמתי בבוקר וכל כך רציתי את טאהיונג עד שהתחלתי לדמיין אותו פה לידי במיטה.

הושטתי את היד שלי לכיוונו וליטפתי את ראשו, זה הרגיש כל כך אמיתי.

"טאה שלי, למה אתה לא מאמין לי?" התחלתי לדבר לדמות הדמיונית שציירתי במוחי.

"אני בחיים לא אבגוד בך, אתה כל כך עדין ורגיש ומושלם והכל, אי אפשר לבגוד בדבר כזה" אמרתי ולפתע הדמות פתחה עיניים.

"הלוואי שהיית פה לידי באמת ושאני לא סתם אדמיין אותך, זה מרגיש כל כך אמיתי" אמרתי לדמות הזאת והתחילו לרדת לי דמעות.

המשכתי ללטף את ראשה של הדמות ולפתע ראיתי אותה מתקרבת אלי.

עצמתי את עיני, קיוויתי שהדמות תעלם, אני לא רוצה לדמיין אותו מנשק אותי, אני רוצה שהוא באמת ינשק אותי.

פתאום הרגשתי את השפתיים של הדמות נוגעות בשלי.

הדמות התחילה להזיז את שפתיה כנגד שלי.

לא יכולתי להתנגד זה הרגיש כל כך נכון ואמיתי.

לא רציתי להפסיק, הדמות נשכה את השפה התחתונה שלי ואני פתחתי את שפתיי.

הדמות הזאת גרמה לי ליפול לרגליה, אני האמנתי למשהו שדמיינתי, נתתי את האפשרות הזאת שהדמות הזאת תצחק עלי.

ברגע שפתחתי את שפתי הדמות החדירה את לשונה לתוך פי וחקרה כל חלק.

נתתי לה את השליטה עלי, כי ידעתי שאם מישהו יכנס לחדר ויראה אותי מנשק אוויר זה יראה מוזר.

לפתע נפתחה הדלת של חדרי וג'ימין נכנס.

"אוווו, הזוג אוהבים חזרו להיות ביחד" הוא אמר ואני התנתקתי מהנשיקה עם הדמות שדמיינתי.

"רגע מה?" הסתכלתי על ג'ימין במבט מבולבל.

ג'ימין לא הבין מה יש לי ויצא מהחדר.

הצלת את חייWhere stories live. Discover now