נקודת מבט ג'ונגקוק:
החנתי את המכונית בחניון של הקניון והלכתי לכיוון חנות הטלפונים.
פתחתי את דלת החנות ונשמע צלצול הפעמון של הדלת.
המוכר של החנות שמע והסתובב.
הוא ראה אותי וחייך לעברי.
"שלום לך ג'ון ג'ונגקוק, מה שלומך?" הוא אמר.
המוכר של החנות מכיר אותי, הוא כמעט בן 70 ועדיין לא רוצה לצאת לפנסיה.
"שלום ג'יימס, אני בסדר ואתה?" שאלתי.
"הכל בסדר איתי, אני מסתדר עם אישתי והילדים, נולדה לי נכדה חדשה" הוא אמר.
"באמת? איך קוראים לה?" שאלתי.
"קוראים לה הנול (Haneul) שזה גן עדן" הוא אמר בחיוך.
"בחירת שם יפה, אני מאוד שמח בשבילך" אמרתי בחיוך.
זה גרם לי לחשוב על העתיד שלי עם טאהיונג.
על החתונה שלנו, על הילדים שיהיו לנו, על איזה שמות נבחר להם, על הנכדים והנינים שלנו, אבל זה יהיה רק אם הוא יסכים להצעת נישואים ומה שבטוח, זה יהיה עוד הרבה זמן.
"מה תרצה לקנות היום?" הוא שאל עדיין עם חיוך.
"אני רוצה היום לקנות טלפון, אתה יכול להראות לי את המבחר?" שאלתי בחיוך.
"רק לפני שבוע קנית, מה קרה? אתה לא מרוצה?" הוא שאל.
"מה פתאום, אני מרוצה, כל מה שאתה מציע לי אני אוהב, פשוט זה לא בשבילי" אמרתי.
"אז בשביל מי זה?" הוא שאל.
"בשביל מישהו שאני מכיר" אמרתי.
"זה מישהו שחשוב לך?" הוא שאל בחיוך.
"מאוד" אמרתי בחיוך.
"אני מניח שאתה גם אוהב אותו" הוא אמר וקרץ לי.
"כן, אתה אפילו לא מבין כמה" אמרתי וצחקקתי.
"זה באמת נראה ככה אם אתה קונה לו דבר כזה" הוא אמר מביא לי טלפון ליד.
"זה נראה לך בסדר? זה כמו שלך כי חשבתי שתרצה אותו דבר" הוא הוסיף.
"זה מושלם, כמה זה יוצא?" שאלתי, הוא אמר את המחיר, שילמתי לו והוא עטף לי את זה כמתנה.
"תודה רבה לך, אני תמיד אקנה מפה, השירות לקוחות פה מצוין" אמרתי בחיוך מרוצה ויצאתי.
נכנסתי למכונית שלי והתחלתי לנסוע לכיוון הבית.
כשהגעתי ראיתי מונית ריקה שבדיוק נוסעת משם.
'למה בדיוק ג'ימין הגיע רק עכשיו?' חשבתי לעצמי.
נכנסתי הביתה, הנחתי את הדברים שלי בכניסה והשקית הייתה לי עדיין ביד.
"טאהיונג?" הוא לא ענה, ראיתי רק את הוסוק יושב בספה ורואה טלוויזיה.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
