נקודת מבט ג'ימין:
טאהיונג נסע הביתה ממזמן בזמן שכולם נשארו מחוץ לחדר של ג'ונגקוק.
כולנו נתגעגע לג'ונגקוק, אנחנו נתגעגע אליו מאוד.
לפתע שמענו קול צרוד קורא למישהו.
פתחנו את דלת החדר של ג'ונגקוק וכולנו היינו בהלם.
"ט-טאה" שמענו את ג'ונגקוק קורא לטאהיונג.
כולנו רצנו למיטה של ג'ונגקוק והסתכלנו עליו.
"א-איפה טאה?" הוא שאל כשטיפה התאושש.
"ג'ונגקוק, כולם חשבו שאתה מת, גם טאהיונג" אמרתי בבכי וחיבקתי אותו.
הוא חיבק אותי בחזרה וכולם גם חיבקו אותו.
שחררנו את החיבוק וקראנו לרופאים.
"זה לא הגיוני, הוא היה אמור להתעורר עוד חצי שנה, וגם הוא מת איך הוא חזר לחיים" הרופא אמר הלם.
כולנו יצאנו מהחדר בזמן שהרופא בדק אותו שוב.
לאחר שסיים הוא יצא החוצה.
"הוא נראה בסדר, הוא יצטרך להישאר פה קצת" הרופא אמר, כולנו הנהנו ונכנסנו לחדר.
"איפה טאה שלי?" ג'ונגקוק שאל בדאגה.
"ה-הוא נסע הביתה, הוא לא רצה להישאר פה ב-בגלל שהוא חשב ש-שאתה מת" אמרתי בגמגום.
"אני אתקשר אליו" הוסוקי אמר.
הוסוק התקשר ואף אחד לא ענה.
הוא ניסה עוד פעמיים והוא עדיין לא ענה.
"הוא לא עונה לי" הוסוקי אמר.
ג'ונגקוק הסתכל לכל מקום בדאגה בגלל טאהיונג.
הוא קם מהמיטה במהירות והחזיק את ראשו מהסחרחורת שתקפה אותו.
"ג'ונגקוק, אל תקום" נאמג'ון אמר והחזיק את ידו בעדינות.
ג'ונגקוק העיף את ידו של נאמג'ון והסתכל על כולם.
"אני מצטער, אני צריך ללכת" הוא אמר ולקח את הבגדים הרגילים שלו.
כולם רצו לעצור אותו, אבל הוא כבר החליף את בגדי בית החולים לבגדים הרגילים שלו מהדייט שלהם.
הוא הסתכל במראה במבט לא מבין וראה את שיערו מסודר.
"טאהיונגי סידר לך את השיער ובישם אותך, הוא דאג לך כל כך" אמרתי לג'ונגקוק וראיתי חיוך קטן על פניו כששמע שטאהיונג עשה את זה.
נקודת מבט ג'ונגקוק:
לפתע שמעתי צלצול הודעה מהטלפון שלי.
פתחתי את הטלפון וראיתי הודעה שנשלחה מטאה שלי:
'לא יודע למה אני עושה את זה, אני לא יודע למה אני שולח הודעה לבן אדם שמת.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
