הצלת את חיי

פרק 22 - שוקו

נקודת מבט טאהיונג:

התעוררתי בבוקר מאור השמש שנכנס לחדר.

היה שקט, רק הציפורים צייצו.

רציתי לקום מהמיטה כדי לשטוף פנים.

ניסיתי לקום ופתאום התחילו לי כאבים בכל הגוף.

"אחח... לא שוב" אמרתי ובדיוק ג'ונגקוק נכנס לחדר שלי.

היה לו בידיים מגש עם אוכל ושתייה.

"טאה תיזהר" הוא אמר, הניח את המגש בשולחן שלידי והשכיב אותי בחזרה על המיטה.

"טאה, זה מסוכן, אתה פצוע" הוא אמר.

"למה אתה לא לוקח אותי לבית חולים וזהו?" שאלתי.

"כי אין מקום והבית החולים הכי קרוב הוא ממש רחוק" הוא אמר.

"אני לא מוכן שתהיה רחוק ממני, אני מעדיף שתהיה בבית ואני אטפל בך.

אתה לא רוצה?" הוא אמר, שאל ואז השפיל את הראש שלו.

"מה פתאום קוקי, ברור שאני רוצה, הייתי קם כדי להרים את הראש שלך ולהגיד לך לא להשפיל את הראש שלך, אבל אני לא יכול" אמרתי בחיוך.

הוא חייך אלי ונתן לי חיבוק.

גנחתי מכאב והוא ישר שחרר אותי.

"סליחה, שכחתי לרגע שאתה פצוע" הוא אמר בחיוך מתנצל.

"זה בסדר קוקי, לא התכוונת להכאיב לי, אני יודע" אמרתי.

"טוב, עכשיו אני אעזור לך לקום לצחצח" הוא אמר ועזר לי לקום.

"אוף, רציתי אני להעיר אותך, אבל כבר התעוררת" הוא אמר תוך כדי הליכה למקלחת.

"אז פעם הבאה שאני אתעורר, אני אשחק אותה ישן ואחכה שתעיר אותי, סגור?" שאלתי אותו בחיוך וצחקקתי.

"סגור" הוא אמר והחזיר לי חיוך.

הוא נכנס למקלחת והושיב אותי על כיסא שהיה שם.

צחצחתי שיניים ואז קלטתי, אני באמת לא יודע מה הכיסא הזה עושה פה, אבל זה עזר לי.

"אם אתה תוהה לעצמך מה הכיסא הזה עושה פה, אז סתם שתדע אני הבאתי אותו מוקדם יותר בבוקר, לא רציתי להעיר אותך, אז ניסיתי להיות הכי שקט, אבל כנראה שישנת חזק מידי" הוא אמר.

"קראת לי את המחשבות" אמרתי.

"מה, אתה לא יודע שאני קורא מחשבות? יש לי כוחות על כאלה, זה עובד רק אצל בני זוג" הוא אמר.

"יש מצב שאתה יכול להעביר לי גם כוחות על כאלה?" שאלתי.

"ברור, הנה תראה, ככה עושים" הוא אמר, הניח את היד שלו על הראש שלי ועצם עיניים.

"הממ..." הוא עשה קולות מוזרים ואז פקח את עיניו.

"הנה סיימתי, עכשיו תנסה לקרוא את המחשבות שלי" הוא אמר.