נקודת מבט ג'ונגקוק:
"אני לא מאמין שהסכמת" טאהיונג אמר לי בהתרגשות אחרי שהתארגנו.
"אני מרגיש כאילו אני לוקח את הילד שלי לעבודה" אמרתי לו והוא צחקק.
"אבל..." הוא אמר.
"אני לא הילד שלך דאדי?" הוא הוסיף.
נשימתי נקטעה בגלל שהוא אמר את זה.
"טאה" לחשתי.
"מה?" הוא שאל בתמימות.
"אתה באמת רוצה שיעמוד לי עכשיו? אנחנו צריכים ללכת עוד מעט" אמרתי בהלם.
"אני מצטער, אני לא אגיד את זה יותר דאדי" הוא אמר וחייך כשאמר את זה שוב.
"טוב אני הולך" אמרתי ורצתי למקלחת.
"קוקי חכה לי" הוא אמר ורץ אחרי.
"לא" אמרתי.
"כן" הוא אמר.
"לא"
"כן"
"לא"
"כן"
"בסדר אבל אל תגיד את זה, אני לא רוצה לעשות משהו שאתה לא רוצה" אמרתי ונאנחתי.
"בסדר דאדי" הוא אמר בחיוך.
"טוב זהו זה" אמרתי והפלתי אותו על המיטה כך שהוא שוכב ואני מעליו.
"אתה עושה את זה בכוונה?" שאלתי אותו.
"אולי?" הוא אמר עדיין עם חיוך.
"אז זה כן בכוונה, למה אתה עושה את זה? אני לא אצליח לשלוט בעצמי" אמרתי.
"אני לא רוצה לעשות לך דברים שאתה לא רוצה" הוספתי.
"מי אמר שאני לא רוצה דאדי?" הוא שאל.
"בגלל זה אמרתי לך להפס- רגע מה?" אמרתי ושאלתי מבולבל.
"שאלתי, מי אמר שאני לא רוצה?" הוא חזר על השאלה.
"אתה באמת רוצה את זה?" שאלתי.
"כן" הוא אמר.
"אתה בכלל יודע על מה אני מדבר?" שאלתי.
"כן, אני רוצה שנעשה את זה" הוא אמר.
"טאה גם אני רוצה, אבל אני לא רוצה להכאיב לך" אמרתי לו.
"זה בסדר, כל עוד אתה זה שעושה את זה" הוא אמר.
"באמת?" שאלתי בחיוך.
"כן" הוא אמר.
"טאה, אני מבטיח לך שאנחנו נעשה את זה, אבל לא עכשיו" אמרתי וקמתי מעליו.
"אוף קוקי, אתה כל הזמן דוחה את זה" הוא אמר.
"אני מצטער טאה, אם אתה כל כך רוצה נעשה את זה, אז כשאנחנו נחזור" אמרתי.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
