נקודת מבט טאהיונג:
"טאה שלי?" שמעתי קול יפה והרגשתי ליטופים בפנים שלי.
"הממ..." המהמתי.
"טאה שלי, קום" שמעתי שוב את אותו קול וזיהיתי את קוקי.
"לא עכשיו, עוד חמש דקות" אמרתי מנומנם.
"אבל טאה, הגענו ואני לא רוצה לבזבז זמן, כל דקה איתך חשובה לי" הוא אמר.
"בסדר" אמרתי ופתחתי את עיני לאט.
ראיתי שהגענו למן יער מוזר.
"מה זה המקום הזה? הוא נראה קריפי" אמרתי והמשכתי להסתכל.
לפתע הדלת מהצד שלי נפתחה.
"בוא ואני אראה לך" קוקי אמר בחיוך והושיט לי את היד.
שמתי את ידי בידו, הוא הוציא אותי מהמכונית ונעל אותה.
הוא משך בידי בקטנה כדי שאני אשים לב אליו.
הסתכלתי עליו והוא התחיל להיכנס לתוך היער.
היה מן מעבר כזה חשוך, קצת פחדתי ורעדתי.
(המעבר החשוך)הרגשתי את אחיזתו של קוקי מתחזקת כי הוא הרגיש את הרעידות שלי.
"ק-קוקי, אני מ-מפחד" אמרתי עם קצת רעידות.
הוא הסתכל עלי והלך מאחורי.
"קוקי? איפה אתה?" שאלתי בלחץ, פחדתי להסתובב.
פתאום הרגשתי את הידיים שלו נכנסות בין ידי והוא מחבק אותי מאחור.
הוא שם את סנטרו על הכתף שלי וחייך אלי את החיוך הארנבי שלו.
"אל תדאג טאה שלי, אני פה, אם יקרה משהו, אני אגן עלייך" הוא אמר בחיוך יותר גדול.
חייכתי אליו את החיוך המרובע שלי וכרכתי את ידיי על ידיו בחיבוק.
המשכנו להתקדם ולפתע התחלתי לראות אור טיפה מסנוור מהקצה השני.
התקדמתי טיפה יותר מהר כי זה התחיל לסקרן אותי.
לפתע ראיתי את הדבר הכי יפה שיכולתי לראות.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...