*שאלה ממש חשובה למטה*
נקודת מבט ג'ימין:
השעה הייתה 13:00 בצהריים, כולם התחילו להגיע.
ברגע שראינו שכולם נמצאים, רק אז החלטנו להיכנס.
פתחנו את הדלת וראינו את ג'ונגקוק כמו שהוא היה תמיד.
טאהיונג ישב בכיסא ליד וישן עם הראש על המיטה.
הם כאלה חמודים, נעשה עוד תמונה.
צילמתי עוד תמונה שלהם וניגשתי להעיר את טאהיונג.
"טאהיונג, טאהיונגי" לחשתי לו וניערתי את כתפו בעדינות.
"הממ..." הוא ענה לי בהמהום.
"טאהיונגי, השעה כבר 13:02 בצהריים, השעה מאוחר, אתה צריך לקום" אמרתי לו.
"אבל אני לא רוצה לקום, בא לי לישון עם קוקי עוד קצת" הוא אמר בעייפות.
"טאהיונגי, אתה חייב לקום" אמרתי וליטפתי את ראשו.
הוא נשף בעצבנות והרים את ראשו.
ברגע שהוא הרים את ראשו, הוא ראה אותנו.
"טאהיונגי, הבאתי את מה שביקשת" אמרתי והושטתי לו את השקית.
"תודה ג'ימיני" הוא אמר בחיוך קטן, ראו את העצב בעיניו.
"למה ביקשת ממני להביא את זה, לאן אתה יוצא?" שאלתי לא מבין.
הוא הסתכל על ג'ונגקוק וחייך חיוך עצוב.
"צהריים טובים קוקי שלי, אני עומד לגרום לך להראות רגיל, אני אסרק אותך ואבשם אותך" הוא אמר ואני הסתכלתי עליו במבט מבין.
אני כל כך יכול להבין את הכאב שלו, קרה לי אותו דבר עם הוסוק, רק שהוסוק התעורר באותו היום וג'ונגקוק...
עם כמה שכואב לי לראות אותו ככה, אני לא יכול לעצור אותו, אם זה עושה לו טוב, מי אני שאעצור אותו.
לאחר שהוציא הוא סירק את השיער של ג'ונגקוק בצורה שהוא רגיל ללכת איתה לעבודה.
הוא אוהב ללכת עם שיער מורם למעלה, ביום יום הוא הולך עם השיער על המצח.
ככה הוא אוהב וכולם יודעים את זה.
"קוקי שלי, כל יום נסדר את השיער שלך בצורה אחרת, כמו שאתה אוהב" טאהיונג דיבר אל קוקי שישן שינה עמוקה.
הוא לקח את הקופסא של הג'ל ומרח על ידיו.
לאחר מכן, הוא מרח על שיערו כדי שהשיער לא יזוז מהצורה בה הוא עמד.
כשסיים לסדר את שיערו הוא הוציא מהשקית בושם ושם קצת על צווארו של ג'ונגקוק.
הוא ניגב את הבושם על צווארו עם מפרק כף ידו והסתכל עליו.
YOU ARE READING
הצלת את חיי
Fanfiction[הושלם] ג'ונגקוק בחור בן 27 שיש לו חֶבְרָה בינלאומית מאוד מפורסמת שֶׁיָרַשׁ מאביו בגיל 23 לאחר מותו. שנתיים לאחר שקיבל את החֶבְרָה אימו נפטרה ממחלת הסרטן. הייתה לו בת זוג בשנתיים האלה ויום לאחר שאימו נפטרה היא נפרדה ממנו, מאז חייו השתנו. הוא הפך לסג...
