If You Want You Can - Taekook *גמור*

בית חדש

בית חדש.
כולם מגיעים לסיטואציה הזאת באיזה שהוא שלב בחיים,
החלומות שלי?, הוו אין לי הרבה... זאת אומרת, אני רוצה לחיות בשקט ובשלווה, למען האמת, יש לי חלום לגור באיזה בית מעוצב כזה, עם נוף פסטורלי של הרים ופרות רועות בשדה, כן.. זה בערך.. החלומות שלי.
עכשיו אני באמצע אממ... להתארגן?, אני חושב שכן, יש לי עוד כמה ארגזים לארוז, והמשאית הובלות עוד רגע כאן, ויש לי עוד להתארגן על עצמי, ולאכול ארוחת בוקר, ולרדת לסופר לקנות כמה דברים ל.. אוף, כן, אני לא בנאדם מסודר כל-כך, בעצם... בכלל לא,
אני מאוד אוהב סדר וניקיון, אבל כמישהו אחר עושה את זה.
אני דיי איך לומ-- *צפירה* אוו כן המשאית פה, ואני?, אני עוד לא פאקינג מאורגן!!!, לעזאזל.

אוקיי, בואו נתקדם קצת בסיפור כדי, איך לומר...? לא לשעמם אותכם בלקרוא איך אני מעמיס ארגזים למשאית בזמן שחצי מהדברים  מתוכם נופלים על הרגל המסכנה שלי, שלא מספיק שנפל עליה היום כיסא, היא צריכה לחוות עוד טראומות, כי כמו שאמרתי, זה לא מספיק.

סיימתי להעמיס את תכולת הבית יחד עם שאר המובילים, למען האמת, אין לי צל של מושג למה עשיתי את זה, כי בעיקרון זאת עבודה שלהם.
ונחזור לענייננו, כרגע אני בדרך לבית החדש שלי, למה אני עובר בית אתם שואלים?
לא הסתדרתי עם הבעל בית הקודם, הוא עשה לי מלא בעיות שאין לי הרבה צורך לפרט אותם פה, אני פשוט אומר שהוא עשה לי הרבה בעיות.
איזה ציפיות יש לי כשאני עובר?
אין לי הרבה, אני רק רוצה שקט ושלווה, בדיוק כמו שאמרתי מקודם, אני רוצה עבודה, בעל בית טוב, שכנים טובים, ו... זהו, מקום טוב להתבסס בו לשאר החיים.

נכנסתי לבית, ריח של חדש, תאמת שזה דיי הגיוני, הכל חדש.
המובילים הכניסו את הספה, ותנחשו מה עשיתי?, נכון מאוד, התיישבתי עליה.
הזמנתי לי פיצה כי הייתי מת מרעב, ובינתיים ניסיתי להבין איך הטלוויזיה פה עובדת, כמובן שבסוף הצלחתי,
להרוס אותה.
סתם צוחק, לא באמת הרסתי אותה, אבל גם לא הבנתי איך היא עובדת, מזל שהבעל דירה בדיוק נכנס לשאול איך אני מסתדר, ועזר לי עם הטלוויזיה, הוא אמר שיש איזה שכן ממול, שעדיף שאני ישמע על ווליום נמוך כי הוא מתעצבן מהר, מי הוא בכלל?, אם אני רוצה אני יפתח פה מסיבה לכל השכונה, עזבו בואו נשמור את העצבים לאחר כך, כןכן לאותו פאקינג קטע שהרס לי את כל היום.

אז.. אני לתומי יצאתי לכניסה של הביניין להביא את הפיצה מהשליח, אגב אני גר בקומה הכי קרקע, כך שאין לי הרבה צורך במעלית.
ושוב נחזור לענייננו, (אני חייב לעבוד על ההפרעות קשב וריכוז שלי.)
הלכתי להביא את הפיצה, וכשבאתי לחזור הייתי עסוק בטלפון, ולא שמתי לב שמישהו בא מלפניי, אגב אני לא יודע למה הוא בעצמו לא זז אם הוא ראה שאני לא שם לב, אבל לא משנה, בקיצור הייתי שקוע באיזה כתבה לא מעניינת, ופשוט נתקעתי בו.
בשם כל הממוטות, אני מעדיף לא להיזכר ברגע הזה.
"אתה מוכן להתסתכל לאיפה אתה הולך לכל הרוחות!?".
"ס-סליחה, לא שמתי ל-לב".
"בפעם הבאה שלא תשים לב, גם לא תיהיה לך את היכולת לבקש סליחה".
הוא סיים כשהפנים שלו אדומות מעצבים, והעיף אותי מעט עם הכתף שלו כשהמשיך לכיוון היציאה.
ממתי אני כל-כך כנוע?.

מה שהבעל בית אמר?, פחח, הוא אמר לי לגמרי בעדינות מי הבנאדם, אני לא ציפיתי, ואם אתם שואלים אם אני הולך להנמיך את הווליום של הטלוויזיה?, היא הולכת להיות על מיוט.

נכנסתי למקלחת אחרי שחיממתי לעצמי את הפיצה (כי לפני זה לא היה לי חשק לגעת בה).
יצאתי, כיביתי את התנור והלכתי לשים לי מצעים על המיטה, אני בכל זאת צריך לישון מתישהו, את הבית כבר סידרתי במשך כל הצהריים, מעצבים, שמתי כל דבר במקום, ועיצבתי את הבית בסגנון שאני אוהב, רגוע.
סיימתי לשים לי מצעים והלכתי לאכול ולראות טלוויזיה, באיזה שהוא שלב נרדמתי על הספה, מקווה לקום ליום נורמלי יותר, ולא להיפגש עם השכן המטורלל שלי.

זהו להיום(:
מקווה שנהנתם
פרק הבא יעלה שבוע הבא(;