If You Want You Can - Taekook *גמור*

שתיים אחד לו

נ.מ טאהיונג:
"אז.., תספרו קצת על עצמכם", אמרתי ליונגי, ג'ין, נאמג'ון והוסוק שישבו ובהו בי כאילו אני איזה אל שהולך לשאת עוד אחד מהנאומים החסרי תקווה האלה, "אנחנו אנשים", יונגי אמר במבט עייף, "באמת?, כי חשבתי שאתם חייזרים", אמרתי לו, "טוב זה הגיוני", ג'ונגקוק זרק מהצד, מישומה הרגשתי את ג'ימין מהצד, זורק לי מבטים של, 'חכה כמה אני הולך לרדת עליך', הסתובבתי לצד ואכן, לא טעיתי, "ג'ימין תיזהר ממני", אמרתי לו והרמתי את האצבע לכיוונו כאות אזהרה, "למה לי?", הוא החזיר באותו מבט, "בוא לפה", אמרתי וקמתי לכיוונו לתפוס אותו, "היהיהיהי", ג'ונגקוק תפס אותי והושיב אותי עליו, מרוב עצבים אפילו לא שמתי לב לסיטואציה שהייתי בה, עד שהוא אמר לי בקול הכי עבה שנראה לי יכול לצאת לו, "אתה לא הולך לשום מקום", הרגשתי את הפרצוף שלי מתחמם ורציתי לברוח משם, אבל ג'ונגקוק לא איפשר לי את זה, הוא תפס אותי חזק כי הוא ידע שאני יברח כשאני יבין את הסיטואציה, "ג'-ג'ונגקוק, אני יכול לקום בבקשה?", אמרתי ועשיתי לו פרצוף מתחנף, "לא", הוא החזיר לי באותה נימה, "נווו ג'ונגקוק", התחלתי להתעצבן, "אתה יושב פה עד שכולם מסיימים לדבר", הוא אמר, אבל למה??, הם יכולים לסיים לדבר מחר, לעזאזל.

ג'ימין הביא חטיפים, ואני כן, עדיין הייתי על ג'ונגקוק מנסה בכל דרך אפשרית לרדת ממנו, הסתכלתי לכל מקום, ואז עלה לי רעיון, אמנם טיפה סוטה, אבל זאת הדרך היחידה שלי לרדת ממנו.
התחלתי להתכופף לכיוון החטיפים כל פעם ולקחת קצת, הרגשתי את ג'ונגקוק נחנק מניסיון לעצור את עצמו במשך איזה חמש דקות וחייכתי, עכשיו בואו ניספור, שלוש שתיים אח-, "טאהיונג קום שניה", ג'ונגקוק אמר לי ושמעתי את ההתאבקות בקול שלו, "מה, לקום?", אמרתי לו בחיוך, "כן טאהיונג, לקום", הוא אמר לי טיפה בעצבים, "אהה, חשבתי שאני צריך לשבת עליך עד שהם מסיימים לדבר", אמרתי לו בחיוך מתגרה, "נוו, טאהיונג, קום שניה", הוא אמר לי מנסה להיות נחמד כל עוד הוא יכול, "טוב טוב אני קם", אמרתי בחיוך והלכתי לשבת ליד ג'ימין.
אחד אפס לי.

"צ'ים", לחשתי לג'ימין באוזן, והוא בתגובה קפץ מבהלה, "מה, ימטומטם למה את-",
"ששש, בוא שניה", השתקתי אותו וסימנתי לו להתקרב לכיווני, "מה", הוא לחש גם הוא, "לך תביא ביצה", אמרתי לו, "מה?", הוא שאל לא מבין, "תביא ביצה אני רוצה לעשות משהו", אמרתי לו "אוקיי", הוא אמר והלך למקרר להביא.
אגב היינו במטבח למי שעדיין לא הבין.
המסתי שוקולד, זאת אומרת, ניסיתי להמיס שוקולד, ג'ימין אכל חצי ממנו, טבלתי בפנים את הביצה ושמתי אותה במקפיא, אני וג'ימין הסתכלנו אחד על השני, הולך להיות מעניין הערב.

ישבנו כולם בסלון ואכלנו פיצה, אני וג'ימין זרקנו מבט אחד לשני והלכנו לכיוון המטבח, "לאן הם הולכים?", שמעתי את ג'ין מאחורה, "לך תדע איזה נזק הולך לקרות עכשיו", יונגי ענה לו, צחקקנו מהתגובה שלהם, הוצאנו את הביצה מהמקפיא והלכנו לכיוון ג'ונגקוק.
"טוב ג'ונגקוק, הכנתי משהו ורציתי שאתה תטעם ראשון", אמרתי לג'ונגקוק והבאתי לו את הביצה הטבולה בשוקולד, מתאפק לא לצחוק, "מה זה?", הוא שאל במבט חשדני, "נוו זה שוקולד, זה כמו ביצת הפתעה", אמרתי לו ובראש שלי עברה המחשבה, 'ועוד איך הפתעה', ג'ונגקוק לקח בחשש את הביצה, "אבל תתן ביס כי זה קפוא, אתה צריך לנשוך חזק כדי שהשוקולד ישבר", אמרתי לו והמבט החדשני שלו רק הלך והתגבר, כולם היו בשקט, ג'ונגקוק נתן ביס, אוהו איזה ביס, בצורה כזאת שכל הביצה עפה לו על כל הבגדים והוא נשאר לשבת בשוק ולהסתכל עלי ועל ג'ימין.
"צ'ים", אמרתי תוך כדי שאני צוחק כמו משוגע, "הסרטת את זה?", אמרתי לו עדיין צוחק, "אפשר שלא?", ג'ימין אמר כשגם הוא לא מפסיק לצחוק, כולם מהצד גם צחקו, ורק ג'ונגקוק נשאר לשבת בשוק ולהסתכל על כולם.
שתיים אפס לי.
"טאהיונג אתה תשלם על זה", ג'ונגקוק אמר לי עדיין בשוק, "על מה?, על הבגדים?, מה הבעיה, תכבס אותם", אמרתי לו מנסה להתעלם מהכוונה שלו, "טאהיונג בוא לפה", הוא קם ורץ לכיווני, הספקתי לרוץ שניה לפני שהוא תפס אותי לבחוץ, לעזאזל, הוא רץ מהר מידי, למה להזכיר לי שאני לא בכושר?, "סליחה, סליחה ג'ונגקוק, אני מתחנן, אני לא יעשה את זה שוב", אמרתי תוך כדי שאני צוחק, והוא מולי, בוחן מאיזה כיוון לתפוס אותי, הבנתי שכבר אין לי סיכוי נגדו אז פשוט עמדתי וחיכתי שיתן לי איזה כאפה.
הוא התקרב ליכווני, כשאני אומר התקרב, אני מתכוון ברמה שאפשר להכניס מקסימום מחט בינינו, "מ-מה אתה עושה?", שאלתי אותו כשאני כולי מסמיק, "מחזיר את התשלום שלי", הוא אמר וקירב את הראש שלו לשלי, רציתי שהאדמה תבלע אותי, רציתי שמישהו יצא מהבית ויהרוס לו הכל, אבל שום דבר לא קרה, השפתיים שלו היו במרחק נגיעה משלי, עצמתי עיניים וחיכיתי שזה כבר יעבור, אבל לפתע הרגשתי את הטלפון שלי נשלף מהיד שלי, פתחתי עיניים במהירות, "היי, תחזיר לי את זה", אמרתי לג'ונגקוק וניסיתי לקחת את הטלפון, "לא", הוא אמר והרים את הטלפון גבוהה יותר, "אתה עכשיו מפרסם תמונת פדיחה שלך על מה שעשית", הוא אמר ושם יד על החזה שלי כדי לעצור את הניסיונות שלי לקחת את הטלפון, "נראה לך??", אמרתי לו, "זה הדבר האחרון שאני יעשה", אמרתי לו וניסיתי שוב לקחת את הטלפון, "ומשהו אחר אתה כן תעשה?", הוא שאל, "כן", אמרתי ואז שמתי לב מה הוא שאל, "לא!", אמרתי מיד, "זאת אומרת.., מה אתה רוצה שאני יעשה?", שאלתי, הוא סיבב את הפרצוף שלו לצד, וסימן עם האצבע על הלחי שלו, "אתה רציני?", שאלתי אותו, יותר נכון, ניסיתי איכשהו להתחמק מזה, "אהא", הוא אמר וסימן שוב עם האצבע, "ואתה מחזיר לי את הטלפון?", שאלתי אותו, "כן", הוא אמר, נשמתי עמוקות, אני לא מאמין שאני הולך לעשות את זה, אבל הי, זה עדיף מלפרסם תמונת פדיחה שלי, נתתי לו נשיקה מהירה על הלחי וחטפתי את הטלפון שלי מהיד שלו, הוא הסתובב לכיווני בחיוך, הסתכלתי עליו לשניה והפנתי את תשומת ליבי לטלפון שלי, מנסה להתעלם ממנו כמה שיותר.
שתיים אחד לו.

אני יודעת, זה איחור מזעזע
היה לי שבוע עמוס ברמות, מקווה מאוד שזה לא יקרה שוב
שבוע הבא אני יעלה שתי פרקים פיצוי, ביום ראשון וביום רביעי
מקווה שנהנתם🫶🩵
המשך יום מקסים✨