נ.מ טאהיונג:
"Happy birthday to you, Happy birthday to you, Happy birthday, Happy birthday, Happy birthday to youuuu"
אז כן.., בכל זאת החלטנו להפתיע את ג'ונגקוק, אמנם זה לא היה הרעיון שלי, אבל יונגי החליט שצריך לשחרר אותו ממה שזה לא יהיה, אז זרמתי, למרות שניסיתי להכריח אותו במשך חצי יום לא לעשות את זה.
ג'ונגקוק היה מופתע, זה היה נראה כאילו כאב לו טיפה, שלחתי לו מבט של, 'ניסתי אבל לא הצלחתי', הוא חייך קלות והתיישב לידי, "יום הולדת שמח", אמרתי לו וחייכתי, "תודה", הוא חייך ורכן לתת לי נשיקה על הלחי.
"אהיייי", יונגי עצר אותו תוך כדי, ג'ונגקוק נעצר והסתכל עליו במבט שואל, "לא עכשיו, יש פה אנשים שרגישים למראות האלה", יונגי הניף בידו ונשכב על הברכיים של ג'ימין, "י-יונגי?", ג'ימין אמר בגמגום והסמקה ניכרת לעין, "כן?, יש בעיה שם למעלה?", הוא שאל כשכבר הספיק לעצום את עיניו לכמה שניות, "אא-, לא, שום בעיה", ג'ימין אמר בניסיון להסתיר את פניו.
"אתה לגמרי רגיש יונג", ג'ונגקוק זרק לו ולקח חתיכת עוגה, "אמרתי לך להפסיק לקצר לי את השם", יונגי אמר כשכבר נטה להירדם, "וזה מההה זה מעניין אותי", ג'ונגקוק החזיר לו והכניס חצי חתיכה לפיו, הוסוק, ג'ין ונאמג'ון ישבו מהצד וצפו בכולנו בחיוך.
"אני מרגיש כמו אמא גאה", ג'ין לפתע זרק לאוויר, "אתה באמת אמא גאה", הוסוק אמר לו, "זה היה תיאורתי תסתום", ג'ין החזיר לו בגלגול עיניים, "טוב אמא", הוסוק חיקה אותו עם אותו הטון והגלגול עיניים, "איזה יום הולדת מקסים אתם עושים, ממש נחמד פה", נאמג'ון לפתע דיבר, "מה אתה רוצה שנעשה?", ג'ין שאל אותו, "חכה שניה", הוא אמר וקם, "ג'ונגקוק תברח, אני אומר לך מראש, תברח כל עוד נפשך בך", ג'ין אמר לו בלחץ, "אני לא בטוח עד כמה נפשי בי, אבל אני בכל זאת אברח", ג'ונגקוק אמר ולקח קצת חטיף מהשולחן, הוא בא לקום מהספה אך נאמג'ון לפתע הגיח בריצה מהמטבח עם צלחת עוגה ביד.
ג'ונגקוק לא הצליח בקושי להבין מה נסגר איתו, וכבר נחתה לו צלחת עוגה לתוך הפנים, "יום הולדת שמח!!", נאמג'ון אמר בחיוך שנפרס על חצי מפניו בערך, מבליט את הגומות שגם ככה היו ברורות בלי החיוך, "יאאא, תביאו עוד!", ג'ין לפתע קם גם הוא באנרגיה בלתי מוסברת, "לאאאא!!", ג'ונגקוק צעק כשעדיין ניסה לעכל את ההרגשה של העוגה על הפרצוף, "אתם לא עושים לי את זה!!", הוא המשיך לצעוק וניסה להוריד את הקצפת מהפנים.
"אם כבר דברתם על למרוח קצפת על הפרצוף", ג'ימין קם מהספה בחיוך ממזרי והלך בשקט לכיוון המטבח, משאיר את יונגי להאנח בשקט שהכרית הלא נוחה שלו הלכה.
שקט.
"מזל טוב ילד שהולך להפוך את החבר הכי טוב שלי ללא בתול!", ג'ימין צרח באושר ודפק לג'ונגקוק צלחת מפוצצת בקצפת לתוך הפרצוף.
ושוב שקט.
"מה?, רציתם קצפת", ג'ימין אמר בחוסר הבנה, "ג'ימין", יונגי אמר בעצימת עיניים מיואשת, "זה היה נורא..., אני מתכוון.., נורא חסר טאקט מצדך", יונגי אמר והרים את האצבע שלו בשביל להראות עד כמה הוא יודע להסביר, "הייי, אבל זה נכוןן!", ג'ימין אמר ושם את הידיים שלו על המותניים בהפגנתיות, "את זה אני לא אכחיש", יונגי הוריד את האצבע ופנה לשולחן לקחת לעצמו חטיפים.
"שירים?", נאמג'ון שאל, "שירים", ג'ין ענה לו בחיוך.
ותארו לכם עכשיו שעתיים של צרחות, העפת רהיטים, חתיכת עוגה לכל פרצוף, חטיפים זרוקים ומעוכים בכל מקום, ושבע אנשים, סליחה, שש, חוץ מיונגי שישב על הספה ואכל את כל מה שעוד נשאר בצלחת.
צורחים, רוקדים, מחליקים על חתיכות קצפת שעפו על הריצפה, ועוד כמה דברים אני פשוט לא רוצה לפרט, לסיכום, יום הולדת.
"וואו", ג'ונגקוק התיישב באנחה על הספה, כמובן שהם לא ישאירו מקום לבעל הבית והייתי צריך לבחור בין, לשבת על ג'ימין שהיה מחפש מה להעיף ולמרוח עליי, לבין ג'ונגקוק שחצי גסס, העדפתי ללכת על ג'ונגקוק ולא לחטוף עוד איזה קצפת בפנים, ניכר שג'ימין ממש עף על הקטע.
"זאת הייתה חתיכת יום הולדת בנאדם", הוסוק שישב ליד ג'ונגקוק תפח לו על הכתף בחיוך, "כן..", ג'ונגקוק אמר בחיוך, "תודה לכם, באמת שהרבה זמן לא נהנתי ככה, במיוחד לא ביום הזה", הוא הוסיף בחיוך, "זה הכל תודות ליונגי שלא התייאש מהרעיון", נאמג'ון אמר והצביע לעבר יונגי שכבר ישן, "שמישהו יעיר אותו בבקשה, כולו דביק", ג'ין אמר וקם לדלת, "לאן אתה הולך?", נאמג'ון שאל אותו, "לשחק סנוקר עם חברים ולשתות בפאב", הוא אמר וכולם השתתקו.
"נווו, אני הולך להתקלח יקרציות", הוא הוסיף בעצבים ויצא מהבית, "אז למה ב..., לא משנה", נאמג'ון עמד להגיד ואז הפסיק, "במה?", הוסוק שאל אותו, "למה בבית של ג'ונגקוק?, יש פה עוד מקלחת", נאמג'ון אמר כבדרך אגב, "אני חושב שזה הרגל", הוסוק אמר וקם גם הוא, לוקח מהדירה של ג'ונגקוק כמה בגדים ונכנס למקלחת בבית של טאהיונג.
"תודה על היום טאהיונגי", ג'ונגקוק נשכב לידי במיטה ומשך אותי לחיבוק מוחץ, בזמן האחרון התרגלנו לישון ביחד, כאילו אף פעם לא ישנו בנפרד.
"זה לא אני תכננתי את זה, אבל בבקשה", אמרתי בחיוך והרמתי את ראשי מהחזה שלו, פני היו מתחת פניו, בגובה של החזה שלו שירד ועלה בקצב אחיד ומרגיע.
"אני מתכוון..., תודה על הכל טאה, שהקשבת לי אתמול, שבאת להתנצל אפילו שהיית צודק, אתה בכל זאת התכוונת לטוב", הוא הפסיק לרגע וחייך, הוא נשק קלות למצחי ואז המשיך בחיוך, "תודה שגם אז, כשהיינו קטנים יותר, שהיית מקשיב לדיבורים שלי בטלפון עד אמצע הלילה, שלא נמאס לך ממני, תודה שתמיד היית שם בשבילי, גם אם אתה חושב שלא, תמיד הרגשתי שכשאני רוצה אני יכול, וזה תמיד ניחם אותי, אז תודה על זה שניחמת אותי בלי ידיעתך", הוא סיים וצחקק, "ומכל זה אני הכי מודה לך שגרמת לי לפרוק את כל העבר שלי, שגרמת לי להוציא הכל, אין לך מושג עד כמה זה שיחרר אותי, עד כמה כעסים ולחצים זה הוריד לי, עד כמה סיוטים בלילות הפסיקו לי, תודה שנכנסת לי לחיים, אם אתה תלך, אז גם אני הולך", הוא סיים ודמעות ניקוו לי בזווית עיניי.
חיבקתי אותו כמו שלא חיבקתי את ג'ימין אחרי שחזר מהלימודים שלו באנגליה, כל-כך חזק עד שהוא צחק ואמר לי שנגמר לו האוויר.
"אתה לא צריך להודות לי, אני זה שצריך להודות לך, על שתמיד היית שם בשבילי, לא משנה מה קרה ומה הייתה הסיטואציה, תמיד היית שם לתמוך ולעודד אותי, ואותו דבר כלפיך, אם אתה הולך, אז גם אני", אמרתי כשדמעות אחדות נפלו על לחיי, ג'ונגקוק הרים את ידו וניגב אותן באיטיות, "רק אל תבכה", הוא אמר בצחקוק קלוש, "אני בוכה מאהבה", אמרתי בחיוך.
ג'ונגקוק הרכין מעט את ראשו והניח את שפתיו על שפתיי, שקעתי לשניות אחדות בחום שפתיו, מרגיש את האהבה מתבטאת גם בדבר הקטן הזה, הוא ניתק את הנשיקה והסתכל עליי לכמה שניות, בוחן את פניי, "לילה טוב", הוא לחש לי וקבר את ראשי בחזה שלו, "אני אוהב אותך".
דעייייי, רק אלוהים יודע מאיפה מגיעים לי הרעיונות החמודים האלה
אניוואי, מקווה שנהנתם, פרק הבא יעלה או בראשון או בשני.
האב א גוד אפטרנון🫶🩷
YOU ARE READING
If You Want You Can - Taekook *גמור*
Random"אף פעם לא פגשתי שכן כמוך" "הוו, אתה כן פגשת, לא בתור שכן" -גם אני נפלתי בזה.
