If You Want You Can - Taekook *גמור*

טאהיונג מאוהב

נ.מ טאהיונג:
התעוררתי והסתכלתי בשעון, השעה הייתה תשע וחצי בבוקר, וואו, למה התעוררתי כל-כך מוקדם לעזאזל?, ניסיתי לחזור לישון, אבל כמובן שאני לא יצליח, למה?, כי אני קים טאהיונג, סיכמתי לכם הכל במשפט אחד.
נכנסתי לסלון אחרי ששטפתי את הפנים והתעוררתי קצת, למזלי ירד לי החום, באתי ללכת לכיוון המטבח לקחת כוס מים, אך נתקלתי בג'ונגקוק שישן על הספה. מה לעזאזל הוא עושה פה?, ואיפה ג'ימין?, איך זה שהכל כל-כך מסודר?, ולמה הכל פה כל-כך מוזר היום?, יכול להיות שאני עדיין ישן?, צבטתי את עצמי כדי לוודא שלא, "אחח, לעזאזל, אני לא ישן", אמרתי לעצמי, "מה לעזאזל הולך פה?", הוספתי והמשכתי ללכת לכיוון המטבח.
"טאהיונג!!", שמעתי פתיחת דלת, ואת ג'ימין צועק, "ששש, יא מטומטם, ג'ונגקוק ישן", רצתי לכיוונו ושמתי לו יד על הפה, "פחח, ממתי כל-כך אכפת לך ממנו?", הוא שאל, אוף לעזאזל, נמאס לי שאני לא יודע מה להגיד כשמגיעים איתי לנושא כזה על ג'ונגקוק, "מה זאת אומרת, גם אם אתה היית ישן פה ומישהו היה נכנס בצעקה, הייתי אומר לו להיות בשקט", אמרתי בניסיון להתגונן, "זה כבר קרה טאהיונג", ג'ימין אמר בגלגול עיניים והלך למטבח, "נוו, אתה רואה?, זה לא רק על ג'ונגקוק", אמרתי לו כשאני הולך אחריו, "כן, אבל בניגוד אליו, לא השתקת את מי שצעק, ולהפך, אמרת לו לשפוך עליי מים", ג'ימין אמר והתחיל להכניס את מה שהוא קנה למקרר, "מה?, מתי זה קרה?", אמרתי לו, "לפני כמה שבועות טאהיונג", הוא אמר ובאתי להגיד משהו, אך הוא קטע אותי, "טאהיונג", הוא אמר לי במבט רציני, "אני יודע שאתה לא אוהב שמתערבים לך בדברים אבל, תראה את עצמך, אתה מתעצבן משום דבר, בוהה בדברים כשאני קורא לך ולא מקשיב לי בכלל", "טוב זה תמיד היה", קטעתי אותו והוא גלגל עיניים, "לא משנה, טאהיונג, אתה מתנהג מוזר בחודש האחרון", הוא סיים והסתכל עליי, היה לי צמרמורות, אני לא רגיל לראות אותו כל-כך רציני, "במה זה מתבטא מוזר?", שאלתי אותו, והוא דפק את היד שלו על המצח, "הרגע הסברתי לך", הוא אמר, "טאהיונג", הוא אמר ונאנח, "אני יודע שאתה לא אוהב שקובעים לך עובדות, אבל אתה מאוהב", ג'ימין אמר ופערתי את עיניי, "אנ-", התחלתי להגיד אך ג'ימין קטע אותי, "אל תנסה להכחיש טאהיונג, אני מסתכל עליך כבר במשך כמה שבועות, כל פעם שג'ונגקוק בסביבה אתה מסמיק ומתנהג כמו פרינססה שקנו לה סוס פוני, כל מה שהוא אומר, אתה מסכים איתו, כל מה שהוא עושה, אתה בוהה בו, טאהיונג, פעם אחת בחיים, תיהיה כנה עם עצמך", ג'ימין סיים והייתי בהלם מוחלט, אני?, מאוהב בג'ונגקוק?, איך?, מתי?, למה?, כמה?. "ג'ימין, א-אני, אני ל-לא, טוב כן", אמרתי ונאנחתי ביאוש, "אני מאוהב בו", אמרתי לג'ימין והוא חייך, " מה אתה מחייך?", אמרתי לו מנסה לא לחייך גם, "אני אוהב את הפעמים שאתה פשוט נכנע לעצמך", הוא אמר והמשיך להכניס את הדברים למקרר.

נ.מ ג'ונגקוק:
להמשיך לישון?, ללכת הביתה?, לקום ולהתנהג כאילו לא שמעתי כלום?, מה לעשות?, אני לא יוכל להסתכל עליו, זה יהיה מביך, גם בשבילי וגם בשבילו, אני חושב שהדבר שהכי פחות יביך את שנינו, זה שאני ישחק את עצמי כאילו אני לא יודע כלום.

"בוקר טוב פרינססה", אמרתי לג'ימין, ונכנסתי למטבח לקחת מים, טאהיונג עמד שם וחתך דברים לארוחת צהריים, "מה אתה עושה לעזאזל?", אמרתי לטאהיונג בעצבים והוא נבהל, "מ-מה", הוא אמר והסתכל עליי במבט מבוהל, "אתה לא מרגיש טוב, מה אתה חושב שאתה עושה?", אמרתי לו, "א-אין לי כבר חום, ו-", הוא אמר ותפסתי לו את היד שהחזיקה בסכין, "אתה עדיין חלש טאהיונג, תלך לנוח אני יעשה את זה", אמרתי לו וראיתי שהוא הסתכל על הידיים שלנו, לקחתי ממנו את הסכין והתחלתי לחתוך, "קח", שמעתי את טאהיונג מהצד, הסתובבתי וראיתי אותו מחזיק כוס מים, "תודה", אמרתי לו ולקחתי לגימה, אך לפני שהספקתי לבלוע הוא אמר, "אתה יודע ג'ונגקוק?, אתה מוכר לי", מיד ירקתי את המים והתחלתי להתשעל, "אתה בסדר?", טאהיונג נבהל ודפק לי על הגב, סימנתי לו עם היד שאני בסדר,
"א- * שיעול * אני ב- * שיעול * בסדר", הצלחתי בקושי להוציא מהפה, לקחתי שוב את המים ושתיתי, הפעם הוא לא אמר שום דבר שגרם לי להיחנק, "ממה נבהלת?", הוא שאל במבט סקרני, "סתם, פשוט, לא הרבה מכירים אותי וזה היה לי מוזר", אמרתי לו, או יותר נכון, שיקרתי לו, אני לא רוצה שהוא ידע שהכרתי אותו לפני, אני מפחד שהוא יזכר בי מאז, מאותה תקופה בבית ספר, אני מפחד שזה יוריד לו ממני, אני מפחד שהוא לא יאהב אותי, אני מפחד שהוא יצחק עליי, אני..., אני מפחד שהוא יעזוב אותי, אני מפחד שעד שהצלחתי להתקרב אליו.., הוא יתרחק ממני, אני יודע, אני מגזים, אבל אני גם לא יכול לשלוט בזה.

"טאהיונג אני יכול להזמין לפה את כולם שוב?", שאלתי את טאהיונג שישב עם חטיף מול הטלוויזיה, "כן, בטח, ממילא ג'ימין משעמם אותי", הוא אמר והכניס עוד חטיף לפה, "הייי!!", ג'ימין שעד עכשיו צפה גם הוא בשקט בטלוויזיה אמר, ג'ימין טיפה מוזר היום, הוא שקט מידי וזה לא אופייני לו.

"טאה", אמרתי לטאהיונג שערבב במטבח חטיפים בתוך קערה, רגע, איך קראתי לו?, הוא הסתובב בפליאה, "ס-סליחה, זה יצא בטעות, א-אני יכול לקרוא לך ככה?", שאלתי בהיסוס, "כן, בטח", הוא אמר והסתובב בחזרה לכיוון הקערה, "מה רצית?", הוא הוסיף, "אה, ג'ימין מוזר היום, שמת לב לזה?", אמרתי לו והוא הסתובב שוב לכיווני, "כן, שמתי לב, אבל גם אם אני ישאל אותו הוא יגיד שהכל בסדר", הוא אמר והנהנתי, "אני פשוט מחכה לרגע שהוא ישבר ויספר לי הכל, זה תמיד ככה", הוא הוסיף והלך לכיוון הסלון, איך זה שהם רבים כל היום ועדיין מכירים אחד את השני הכי טוב?, תהיתי לעצמי והלכתי אחרי טאהיונג.

"אז, ג'ונגקוק, אמת או חובה?", יונגי שאל, כן, החלטנו לשחק אמת או חובה, בעקבות ג'ין שהחליט שזה זמן להכיר אחד את השני, "אמת", אמרתי לו, אין לי כח לקום עכשיו לחובות, "מי הגבר הכי מושך פה לדעתך?", יונגי שאל עם חיוך ממזרי, בזווית העין ראיתי את טאהיונג פותח עיניים ומסמיק, התלבטתי לרגע ואז אמרתי, "טאהיונג".

סופרייזזזזז, העלתי פרק חדש סתם כי התחשק לי.
מקווה שנהנתם, פרק הבא יעלה ביום שני כרגיל😃🫶🩵