If You Want You Can - Taekook *גמור*

אני לפעמים תוהה מי הדפוק ביננו

נ.מ כללית:
הם עמדו שניהם באותה תנוחה, כשהשפתיים של טאהיונג נמחצות על השפתיים של ג'ונגקוק מעומק התנופה, שניהם היו פעורי עיניים, אך בו זמנית פחדו להודות ששתיהם אהבו את זה.

נ.מ טאהיונג:
התנתקנתי במהירות אחרי שהבנתי מה בעצם קרה, "ס-סליחה", מלמלתי בלחץ וברחתי לכיוון החדר שלי.
סגרתי את הדלת וישר קפצתי למיטה, מתגלגל בתוך השמיכה כמו רול של סושי, נעצרתי לפתע כשכל השיער על הפרצוף שלי והשמיכה כרוכה מסביבי, מונעת ממני לזוז הרבה, הרמתי את ידי לכיוון השפתיים שלי ונגעתי בהם קלות, לפתע עלה לי חיוך לא רצוי והתחלתי להשתולל כמו מטומטם ולזרוק כריות בכל החדר.
זה לא המשיך הרבה זמן, לא עד שראיתי את ג'ימין עומד בשוק בכניסה של החדר, "אני... אלך לי, אני מניח", הוא אמר במבט חושש וסגר את הדלת של החדר, "צ'ים!!", צעקתי לפני שהוא הספיק להתרחק הרבה, אוקיי הוא לא התרחק בכלל, ברגע שאמרתי את השם שלו הדלת שלי נפתחה כמו רוח סערה, וג'ימין עם חיוך מאוזן לאוזן הופיע לי שוב בדלת, "צריך משהו הוד מעלתך?", הוא אמר וכרע עם היד שלו מתחת לחזה שלו, מרכין את ראשו מעט כאות כבוד כביכול, ילד מטומטם, "ג'ימין תסתום רגע, בוא שניה", אמרתי לו והוא הסתכל עליי במבט מבולבל, "מה לעשות קודם?", הוא שאל ודפקתי את היד בראש שלי, "נו בוא שניה", אמרתי לו שוב, "אני בא", הוא אמר ונכנס לחדר, סוגר אחריו את הדלת.

"אתה מההה????", ג'ימין צעק ומיהרתי לשים לו יד על הפה, "ג'ימין תסתום", אמרתי בחצי חיוך, "איך אף אחד לא ראה את זה לעזאזל?", הוא אמר מנסה לפרש את זה לעצמו, "ראיתם סרט, ילד מפגר", אמרתי בגלגול עיניים ונשכבתי על המיטה עם חיוך, "אז אתה לא בתול", ג'ימין פתאום אמר, "מה?", שאלתי והרמתי את ראשי מהמיטה רק כדי להסתכל על הפרצוף האידיוטי שהוא דפק עכשיו, הוא רציני שהוא אמר את זה עכשיו?, "ג'ימין, להתנשק ולא להיות בתול זה שתי דברים שונים, אתה מודע לזה נכון?", שאלתי אותו שוב, "מה זאת אומרת?", הוא שאל, אוי אלוהים, בבקשה תחליף לו מוח, אני לא מסוגל יותר, "אני לא הולך להסביר לך את זה עכשיו, זה מביך", אמרתי לו במבט של כדרך אגב, "אז אני אלך לשאול את ג'ונגקוק", הוא אמר ובא לקום, "לאלאלאלא, בסדר בסדר, אני יספר לך", אמרתי במהירות ומשכתי אותו בחזרה למיטה.
"הבנת?", שאלתי אותו לבסוף, "זה אומר שכל השנים האלה הייתי בתול וסתם חשבתי שאני לא?", ג'ימין שאל והסתכלתי עליו, לא מאמין שאני חבר של הדבר הזה, "כ-כן", אמרתי בספק אם אני בכלל צריך לענות לו, או אם הוא בכלל יזכור את זה עוד חמש דקות, "וחוץ מזה, לא בדיוק התנשקנו, זאת הייתה תאונה", אמרתי נשכב שוב על המיטה ופולט אנחת יאוש, "רגע, למה נכנסת לפה מלחתחילה?", נזכרתי לפתע ושאלתי את ג'ימין, "אה, אני ויונגי הולכים לסופר, רציתי לשאול אותך אם אתה רוצה משהו", הוא אמר ופתאום עלה לי חיוך, "טאהיונג, אתה בטוח שאתה שפוי?", ג'ימין שאל והסתכל עליי במבט מפוחד, "זה אומר שאתם הולכים לבד", אמרתי לו, "כן, אנחנו הולכים לבד", ג'ימין ענה לי, "לבד לבד", אמרתי לו, "כן טאהיונג, לבד לבד", הוא ענה עדיין עם אותו מבט, "אני לא מאמין", אמרתי וזרקתי את עצמי שוב על המיטה, "ידעתי שבסוף תתאהבו", אמרתי במבט חולמני לכיוון התקרה, "מה?", ג'ימין שאל, "ממתי אתה הולך עם מישהו שהוא לא אני לסופר?", שאלתי אותו שוב כשאני קם ומתיישב לידו בהתלהבות, "מאז שנולדתי בערך", הוא אמר, "לא, מאז שנולדת לא ידעת ללכת", אמרתי לו, "לפעמים אני תוהה מי הדפוק ביננו", הוא אמר ביאוש וקם לכיוון הדלת, "אל תשכח לבקש מספר", אמרתי לו לפני שהוא יצא בנענוע ראש וסגר את הדלת.

"טאהי-"
"אהההה!!", קטעתי את ג'ונגקוק שהוריד לי את השמיכה מעל הראש, "ממה אתה נבהל?", הוא צחקק והתיישב לידי כשאני עוד שוכב עם השמיכה שמכסה טיפה מהסנטר, "ש-שום ד-דבר", גמגמתי וניסיתי להיראות רגיל לגמרי, "רוצה לבוא איתי לחדר כושר?", הוא שאל והסתכלתי עליו באותו מבט שאני מסתכל על ג'ימין כשהוא מחליט שהוא עושה סדר וניקיון, "ג'ונגקוק, אני ממזמן הפסקתי להתאמן", אמרתי לו והמשכתי להסתכל עליו באותו מבט, "מה?, אהה, לא" הוא אמר וצחק, "אני עובד שם, אני מאמן כושר", הוא אמר שוב ושלח יד ללטף את הראש שלי, נרתעתי מעט, התאונת נשיקה המביכה הזאת עוד תקועה לי בראש, "א-אתה מציע לי ל-לבוא לעבודה שלך?", שאלתי אותו במבט מתפלא, "למה אתה לא רוצה?", הוא שאל ועשה מבט נפגע מעט, "לאלא, זה בסדר, אני יבוא", אמרתי ומיד קמתי, הולך לארון לחפש בגדים, "רגע", נעצרתי כשהבנתי מה הוא אמר, "אתה מאמן כושר?", שאלתי כדי להיות בטוח שהוא אמר את זה מקודם, "כן", הוא ענה בביטחון, "את האמת, זה הגיוני", אמרתי ממשיך לחפור בארון, שומע אותו מצחקק מאחורי.

היה דיי קריר היום, לבשתי סריג גדול בצבע לבן, מתחת הייתה חולצה מכופתרת לבנה, שמתי מכנס לבן שבקצוות שלו בצבצה הפרווה שהייתה בפנים, שמתי מגפונים חומים, וג'ונגקוק הכריח אותי לקחת מעיל, והכריח אותי לקחת את המעיל החום, כדי שיהיה משהו תואם לנעליים, וגם כי קר בחוץ, לא האמנתי שעד כדי כך קר, עד שיצאתי החוצה וגל של קור היכה בפרצוף שלי, הידיים שלי אוטומטית ניהיו אדומות מהקור, וג'ונגקוק ששם לב לזה, לקח את היד שלי והכניס אותה לכיס מעילו, היד השניה הייתה בתוך המעיל שלי, הרגשתי את עצמי מתחמם רק בגלל הסיטואציה, ולא בגלל שהיד של ג'ונגקוק הייתה חמה והאצבעות שלו השתלבו בשלי, ג'ונגקוק היה לבוש בחולצת פוטר לבנה גדולה, עם מכנס פוטר שחור שהיה טיפונת רחב, מעיל שחור ארוך, ונעלי חצי מגף בצבע שחור. הוא הסתכל עליי וחייך, הסתכלתי עליו בחזרה וחייכתי קלות, מנסה להסתיר את המבוכה, בעוד ג'ונגקוק לא נראה מובך בכלל.
"אתה יפה היום", הוא אמר והוזיז קצוות שיער שנפלו לי על העיניים, "אני יפה כ-כל הזמן", אמרתי נבוך מהמשפט שהוא אמר, "נכון, אבל היום במיוחד, יפה לך לבן", הוא אמר ושלח בי מבט אחרון לפני שהצביע לכיוון חנות קטנה, ומשך אותי לשם.

והינה לנו עוד פרק נחמד🥹
באמת שהתרגשתי לכתוב אותו😭😂🩶
שבוע הבא, או בפרק בונוס הבא (אם יהיה לי חשק) תחכה לכם הפתעה😃
מקווה שנהנתם, אשמח לשמוע הערות והארות🫶🩵
האב א גוד דיי