If You Want You Can - Taekook *גמור*

צ'ים צ'ים תופס אותי בסיטואציה מביכה, וכמובן שהוא יפרש את זה בצורה שלו

נ.מ טאהיונג:
קמתי בבוקר, לא יודע למה, כי בעיקרון.. אין לי משהו מיוחד לעשות חוץ מלחפש עבודה, התיישבתי בספה בוהה באוויר ומנסה לעכל את העובדה שאני בבית אחר, בסופו של דבר החלטתי לקום וללכת לסופר, או יותר נכון... לחפש את הסופר ולקנות לי כמה דברים לבית, כי בכל זאת אני לא יכול לאכול כל היום ג'אנקפוד.

התארגנתי תוך כדי תפילות שכשאני יצא אני לא יראה את השכן הפסיכופת שלי, תוך כדי שניסיתי לשים את הנעל עפתי אחורה והיד שלי נתקעה באיזה אגרטל שהנחתי שם אתמול, וכמו שאתם מנחשים, הוא נפל.
יום מקסים בסך הכל.

ניקיתי את הזכוכיות שהיו על הריצפה והלכתי לקחת את המפתחות של הבית, היה לי חשק ללכת ברגל, אני יודע יש לי הרבה חשקים מוזרים, בכל זאת, יצאתי מהבית ו... לעזאזל, יום מטורלל.
השכן ממול בדיוק יצא גם הוא, כנראה לעבודה, לא בדיוק מעניין אותי יותר מעניינת אותי העובדה שאני רואה אותו.
למה?, למה היום הזה כל-כך אכזר כלפיי?, היקום שונא אותי?, הוו כן, היקום פשוט מתעב אותי.
ניסיתי להתעלם ממנו מה שלא כל-כך הצליח מכיוון שהוא פשוט ניגש אליי.
נעמדתי דום.
להגיד ווידוי?.
להתחרט על אתמול?.
בכל זאת שמתי את הטלוויזיה על ווליום...
 או פשוט לסתום ולחכות שהוא יגיד משהו?. "מסתבר שאני יצטרך להיתקל בך כל יום מעכשיו, לעזאזל", הוא מלמל את המילה האחרונה.
"אתה יכול פשוט להתעלם אם אני מפריע לך", אמרתי בגלגול עיניים, "חשבת שאני עומד לתת לך תשומת לב?", הוא שאל בהרמת גבה ופלט צחוק מזלזל, "אם אתה לא עומד לתת לי תשומת לב, אז למה אתה עומד מולי עכשיו?", החזרתי לו.
אני לא מוכן לפחד ממישהו כל-כך אגואיסט.
"כדי להבהיר לך שאם תעשה משהו אחד לא נכון, אתה תצטער שעשית את זה", הוא סיים והתכוון ללכת.
"חשבתי שאנשים פה יותר נחמדים", פלטתי.
"מה אמרת?", הוא הסתובב בחדות עם מבט של, עוד שניה ואני תלוי פה על המנורה של הביניין. והיא גבוהה.
"אהה..חח.. אמרתי ש.. אנשים פה ממש.. אאא... נחמדים..חח..כן, נחמדים", אמרתי תוך כדי ציחקוקי לחץ כשאני בורח לכיוון היציאה מהביניין, רצתי, פשוט רצתי.
לפני רגע החלטתי שאני עומד על שלי, אז למה פתאום ברחתי?.
אני מתחיל להתגעגע לבעל דירה הקודם שלי.

החלטתי לשכוח מהקטע הזה ולחפש מכולת בקרבת מקום.
מצאתי כמובן.
ומצאתי גם אותו.
השכן הפסיכופת.
עומד שם ליד המדפים של הראמיון, לעזאזל, הוא רודף אותי או מה?.
נכנסתי מנסה כמה שפחות למשוך תשומת לב, וכמובן שזה לא הצליח, כי היקום פשוט מתעב אותי.
הפלתי סטנד שלם של חטיפים שעמדו בכניסה.
הוא אוטומטית הסתובב והסתכל עליי, סיבבתי את הראש במהירות ועזרתי לעובדת שם לסדר את מה שהפלתי.
והוא כמובן היה חייב לעשות בכוונה, אז הוא קרא למוכרת שתעשה לו חשבון והשאיר אותי להרים לבד את כל מה שנפל.
הוא סיים את החשבון ובא לצאת מהחנות, "תלמד ללכת לפני שאתה מסתובב בחופשיות כזאת", הוא אמר, הסתכל עליי לרגע ויצא מהחנות.
העצבים שלי.
הווו כן העצבים שלי.
מסכנים מה שהם חוו הרגע.
החלטתי לא לסתום לו ולעמוד על שלי.
פתחתי את הדלת, וכמובן שבמבט לאחור אני מצטער על כל צעד שעשיתי.
"תלמד לדבר לאנשים לפני שאתה מדבר בחופשיות כזאת!", צעקתי לו בעצבים וסגרתי את הדלת של החנות.
ניסיתי להמשיך בקניות כרגיל, לא עד שהרגשתי יד תופסת אותי ומסובבת אותי כשהגב שלי לכיוון המדפים ואני נשען עליהם, וכן, זה היה הוא, "מי אתה חושב שאתה?" הוא אמר לי במבט כאילו הוא עוד שניה חוצה אותי לשתיים ותולה חצי על המנורה של הבניין, וחצי על המנורה של החנות, "זה לא משנה מי אני, אתה לא תדבר אליי בצורה מזלזלת בגלל תאונה מפגרת וחסרת תועלת", אמרתי בעיניים בוערות מעצבים, הוא זרק לי חצי חיוך.
שלא תטעו.
זה היה החיוך הכי מזלזל שראיתי מכל האנשים שחייכו אליי חיוך מזלזל איי פעם.
"אתה חושב?-"
"-אחמ אחמ, סליחה שאני קוטע אותכם זוג יונים, אבל טאהיונג ממתי את--"
"-צ'ים!!" צעקתי בעיניים פעורות ובלי לשים לב העפתי אותו והוא נתקע בשורת המדפים ממול, הסתובבתי עם מבט מופתע לעברו, לא מאמין שהרגע העפתי מישהו בגודל שלו.
"אה.. סליחה לא התכוונתי, אבל זה בכל זאת מגיע לך" אמרתי לבסוף בחיוך זדוני.
הסתובבתי לכיוון ג'ימין שהסתכל על שנינו בצורה מוזרה.
לפתע הרגשתי משהו כבד נשען עליי ודוחף אותי על המדפים, "אה.. סליחה לא התכוונתי, אני רק מחזיר חובות", הוא אמר בחיוך ויצא מהחנות.
"פחחח גם כן, חתיכת--", הרמתי את אגרופי באוויר, "היהיהי בלי קללות אני מבקש", ג'ימין אמר ותפס את ידי, "מה לעזאזל אתה עושה פה צ'ים?" שאלתי אותו בייאוש, "אסור לי לבקר את החבר שלי בבית החדש שלו?", הוא שאל,  "לא מפגר, אני התכוונתי מה אתה עושה פה, בחנות.", אמרתי בגלגול עיניים, "אהה, רציתי לקנות כמה דברים לעצמי ובמקרה נתקלתי בכם מתמזמז--".
"שלא תעיז". שמתי לו יד על הפה.
אז תכירו את ג'ימין:
אדם חסר טאקט לחלוטין, קרציה, דרמה קווין, ואחרי הכל החבר הכי טוב שיכולתי לבקש.
"זה לא מה שאתה חושב שזה, תן לי לסיים את הקניות ואני יסביר לך", הוספתי באנחה ופניתי לסיים את הקניות.
"אוקיי אבל אני עדיין חושב ש--".
"ג'ימיןן!!".
"אוקיי, בסדר, אני יסתום".
איך שרדתי איתו כל-כך הרבה שנים?.

ריחמתי עליכם אז החלטתי להעלות עוד פרק היום
אבל משבוע הבא יעלה פרק אחד בכל שבוע בימי שני
תהנו:)