פרק 2. מלחת החצויים

429 23 66
                                    


"אההההההה!!!!!!!!!!"

אני צועק כשהנוזל הקפוא נוטף במורד צווארי, "אז זה בנים נגד בנות?!", צעקתי לעבר החברה שלי אנבת', בתגובה היא זרקה עלי עוד כדור שלג, הפעם התחמקתי.

"אתה יכול לא לא להתחמק לנצח מוח אצה!" צעקה אלי אנבת' תוך כדי צחקוק והתחמקות מהכדור שלג שזרקתי עליה.

כייוונתי כדור שלג חדש כשהרגשתי קור בעורפי ""את רצינית רייצ'ל?!!!!"

הסתובבתי וכיוונתי מחדש לעבר רייצ'ל הפעם ואנבת' פגעה לי בראש, ברגע הזה הבנתי שבקרב הזה לא אנצח

למזלי ג'ייסון[סליחה, מתכחשת למוות של ג'ייסון] הציל אותי כשזרק לעבר רייצ'ל ואנבת' מלמעלה כדורי שלג.

"הי!" צעקתי "תכוון גרייס, פגעת בי!"

"תסתכל על זה כך שאתה לא חייב לי על שלשום!"

"היי!, אמרנו שמה שקרה שלשום נשאר שלשום!"

אני רק אומר שמה שקרה שלשום גובל בתחום ה'אם אנבת' תשמע על כך אני אשמע בדיחות על כך לנצח' ולא ארחיב בנושא

בזמן שאני וג'ייסון 'פטפטנו' הציידות -שדרך אגב שעצרו לחופשה קצרה במחנה אחרי סוף סוף תפסו את השועלה שחיפשו כמה חודשים- הקיפו אותנו בשקט והחלו לירות בנו בצורה לא אנושית[לא חצויית? לא ציידית?] כדורי שלג

פרנק שבמשך כל הזמן היה עם הייזל בצד ודיבר איתה, נפגע מכדור טועה ואמר" אוקי.. תזכרו שלא אני התחלתי!" והפך לפיל ענקי הכין כדור שלג ענקי עם החדק שלו וזרק לכיוון הציידות.

ו... פספוס!

הציידות התחמקו והחלו באש אפילו יותר חזקה, אני פרנק ג'ייסון אנבת' ורייצ'ל הסכמנו בשתיקה בשביתת אש כדי לנצח את הציידות ונסוגנו לעבר האגם.

"אל תתנו להם להגיע לאגם!" צעקה תאליה לעבר הציידות שלה, ברור שהיא תשים לב,

התחלתי לרוץ לעבר האגם, שם כוחי יתחזק הרבה יותר, כשקרה דבר לא צפוי, תאליה... עפה?, "מה קורה מוח אצה למה עצרת!" צעקה אלי תאליה כשריחפה מולי

לפתע נראה שמשהו מפיל ואז ראיתי את אנבת' מופיעה מהאוויר תופסת את הקרסוליים של תאליה ומורידה אותה מאוויר, "היי!, אסור כלים קסומים, אם זה היה מותר הציידות כבר היו מנצחות אותה מזמן!"

"רק אני קוראת לחבר שלי מוח אצה!" צעקה אנבת' בזמן שהצמידה את הפגיון שלה לגרונה של תאליה. השתר שקט גמור.

"החצויים נצחו!" צעק ליאו. שנבחר לשופט כי זה לא יהיה פייר שישחק כי הוא יכל להמיס את הכדורים של היריב

אנבת' הורידה את הפגיון ועזרה לתליה לקום בצחקוק קל, כמובן שתאליה הפילה את אנבת' לשלג ברגע שהושיטה לה את ידה

"את תמיד תהיי אחותי הקטנה, את יודעת" אמרה לה תאליה בשעשוע, "ואני תמיד אכיר את הנקודות התורפה שלך" ועזרה לה לקום. אנבת בתמורה ניסתה להחזיר לתאליה באותה תגובה כשתאליה נתנה לה את ידה כדי לקום , אבל רק מצאה את עצמה שוב בשלג

"פרסי, אתה לא אמור לעזור לחברה שלך?!", צעק אלי מרחוק ליאו ואז רצתי אל אנבת' ועזרתי לה לקום, בתגובה היא הפילה אותי לשלג ואמרתי, "היי!, למה זה?!", "כי לא חשבתי על זה לבד מוח אצה!" ואז עזרה לי לקום ונישקה אותי, צחקתי כשזרקו עליינו שלג ובמהרה התפתחויות קרב כדורי שלג חדש של כולם נגד כולם,

זה היה מושלם.

הארי ג'קסוןOù les histoires vivent. Découvrez maintenant