זה מוזר להתעורר פה.
לא מוזר מהסוג הרע יותר כמו, לא יודע, זה.. שונה, נעים.
אני מתעורר בביתן פוסידון בפעם הראשונה בחיי ואני מרגיש סוף כל סוף בפעם הראשונה אי פעם
זה הבית
אני מתארגן בחיוך ענק על הפרצוף ורואה שפרסי ישן עדיין.
זה לא הפתיע אותי.
שמעתי הרבה על פרסי ג'קסון במחנה, הוא אגדה כאן
החצוי היחיד בן פוסידון.
זה שהביא את האורקל.
זה שהביס את קרונוס.
האחד שאלות הגורל לא אוהב כל כך.
זה שגרם לאיחוד בין מחנה יופיטר למחנה החצויים.
האחד בעל האובסיה לכחול.
היי! קלטתי הרגע משהו, גם אני די אובססיבי לצבע כחול!
אני אוהב ללבוש בגדים כחולים, ואני ממש אוהב אם הוא אם כחולים!
רק חבל שפרסי גמר אותי אתמול.
פרסי הוא כמו האח שכל החיים רציתי לדעת את זה בכלל!
אני משאיר את פרסי ישן והולך לכיוון אזור האוכל ובפעם הראשונה בחיי, אני מקריב את האוכל לפוסידון.
אני מתיישב בשולחן פוסידון ומתחיל לאכול את הפיצה הכחולה שלי.
יש הרבה מבטים ולחשושים לכיווני, זה קצת לא נעים, די מזל שרוב תשומת לב מופנת לחרטומים ולאינהייר.
אני אוכל את הפרושה השנייה של הפיצה כשפרסי בא.
כמובן שהוא מבקש מהצלחת פיצה כחולה!
עכשיו כל תשומת לב מופנת לעברנו כשפרסי בא,
יכלתי לשמע לחשושים לגבי זה שאני ופרסי דומים וכל שאר השיט הזה
אני לא מבין את זה, זה שאני אוהב אוכל כחול לא שאני האח התאום שלו או משהו!
טוב, למעשה... פרסי נראה כמו....
לא משנה, אני לא אוהב לדבר על זה, לדבר על.. עליו, על התאום האבוד שלי.
אני מזייף חיוך וגומר לאכול, פרסי מציע לי שילמד אותי להלחם בחרב שקיבלתי אתמול מאבא,
לא כל כך הבנתי למה אני לא רוצה עוד חרב אבל, מי אני אתווכח.
אתמול לפני השינה אבא הופיע ונתן לי את החרב, הוא אמר לי שאזדקק לה.
למה אצטרך אותה?
אני קצת חושש לגבי זה
אני ופרסי הולך לכיוון זירת החרבות ופרסי עוזר לי בצורה טובה את החרב תוך כדי שהיא נפתחת.
החרב שלי די דומה לזו של פרסי, רק שבמקום לאפשר, היא הופכת לצמיד
כל פעם שאני פותח את החרב מהצמיד אני מאבד את שיווי המשקל, כוח כבידה מטומטם.
אחרי שעה של אימונים, ודי הרבה נפילות, הצלחתי להשאר עומד בזמן שאני מוציאה את החרב.
אני אוהב לישון, חבל שאני לא יכול לעשות את זה כל היום.
'דווקא מתאים לי להיות בן היפנוס' אני חושב רגע לפני שאני נרדם מעייפות.
כמובן ששינה הביאה איתה סיוטים.
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
