אני מתעורר.
שוב.
הכל מעורפל.
אני לא מצליח לראות כמו שצריך.
ו-
רגע, אני רואה?
כלומר, זה אומר שהורידו ממני את התחבושות.
אני ממשש את פני, בתקווה לא להרגיש פיסות עור רופפות וכל מני דברים כאלה.
אני לא מרגיש שונה.
אני מצליח לשבת בצורה נורמלי על מיטת המרפאה שבה אני נמצא.
אוקי, זה לא הקדוש מנגו.
אני נמצא במקום שונה לגמרי.
כלומר, הייתי בקדוש מנגו רק פעם אחת, כשהייתי בן שש וחצי ונפלתי מהמטאטא שלי ושברתי כמה צלעות.
אני בחיים לא אשכח עד כמה כאב לי אז.
אבל אני בטוח בדבר אחד,
אני מסתכל על זרועי בחלחלה למראה הדבר הכה...
מוגלגי.
לא היו בקדוש מנגו מחטים.
איפה אני נמצא?
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
