אני מרגישה נורא.
יש לי כל היום כאב ראש מעומס המידע הזה.
זה מפחיד.
אני חוזרת מבית הספר ברגל לבית שלי.
והדבר המפחיד זה שאני שמה לב לדברים שאמורים להיות קיימים רק בספרים.
והסניפים הרבים של "סופגניות מפלצתיות" לא עוזרים!!!!!!!!!
הם נמצאים בכל מקום!!!!!!!!!!!!
לא משנה לאן אני הולכת.
לא משנה באיזה זמן.
אני רואה סניף של הסופגניות האלה.
כמובן שאין סיכוי שאכנס לבפנים.
לא אחרי שקראתי שוב את כל סדרת פרסי ג'קסון כדי לדעת מאילו דברים להיזהר.
וזה בהחלט נמצא בחלק העליון של הרשימה.
"סלחי לי" התנגש בי רדם עם מגבעת שחורה וגלימה שחורה.
ביום רגיל הייתי נלחצת.
אחרי כל הדברים המוזרים שקרו לי היום,
האדם הזה לא נראה מוזר בכלל!
למרות ש...
רק אני או שהיו לו מחושים במצח?!
אני ממשיכה ללכת ולא מסתובבת כדי לבדוק זאת.
אני כל כך רוצה להסתובב ולבדוק את זה.
אני כל כך רוצה לפצוח בריצה.
אני כל כך רוצה לצרוח את נשמתי.
אבל אני לא עושה את זה.
כי אני פוחדת.
פוחדת מדי.
למשוך תשומת לב.
של המפלצות.
ואז,
הם יהרגו אותי.
ויהנו מזה.
אני ממשיכה בדרכי לבית ומשתדלת לא להסתכל מסביב.
מה שלא אראה לא יפחיד אותי.
מה שלא אשמע לא יפחיד אותי.
מה ש-
"סלחי לי" עוד אדם התנגש בי?!
והוא נראה כמעט זהה לקודם!
אני ממשיכה ללכת בלחץ רב ואני רואה...
עוד אגם כזה?!
אני זזה לצד רגע לפני שהוא מתנגש בי.
מה קורה כאן?!
שיט.
עכשיו כשהתרכזתי בלהסתכל בו אני רואה...
הוא לא נראה כל כך אנושי.
ו...
זה נראה...
ש....
אני כל כך פוחדת אפילו רק לחשוב את זה.
כשאני מסתכלת טוב אני רואה שנראה שהראש שלהם לא אמיתי.
הוא מחובר ב...
סלוטייפ?
ואז אני קולטת באימה.
הם....
אני לא מאמינה!
שחכתי איך קוראים להם!
איך החצויים בפרסי ג'קסון תמיד זוכרים את כל השמות האלו?!
בקיצור, המפלצות נראות כמו המפלצות שאפולו לחם בהם בספר גורלו של אפולו 2.
המפלצות חסרות הדמיון.
שהראש שלהם נמצא בבטן.
והדבר שבאמת הפחיד אותי.
זה שנזכרתי שאין להם מצפון.
בכלל.
אני כל כך מתה....
ΔΙΑΒΑΖΕΙΣ
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
