התקף אלרגיה?
סופי התעוררה מטושטשת מהממת שלה בערך כששמעה קולות מוכרים מדברים.
על התקף אלרגיה.
שלה.
לא היה לה כוח לפקוח את העיניים.
או לדבר.
או להראות סימן שהתעוררה.
"היא התעוררה"
ולמרות זאת סנדור ידע איכשהו שהיא התעוררה.
היא הרגישה משהו קר נוגע בשפתיה ונרתעה.
"זה בקבוק מי נעורים, תשתי" שמעה סופי את קולו המוכר יותר מכפי שהייתה רוצה של אלווין.
היא פתחה בקושי רב את פיה והרגישה את הנוזל הזך מחליק במורד גרונה.
"עוד היא" אמרה בכאב והרגישה כאילו גרונה עשויה מנייר שיוף.
למזלה, אלווין הגיש לה עוד בקבוק מי נעורים כמעט מיד.
או שזה לפחות מה שחשבה שהרגישה את הקור נוגע בשפתיה.
זה היה בטעם של גרביים!
היא פלטה את זה אוטומטית לקולו המיואש של אלווין.
"סופי, בבקשה אל תפלטי את זה הפעם, זה שיקוי שעבדתי עליו כבר כמה זמן שיכל לעזור בהתקפי האלרגיה שלך"
היא הרגישה שוב את הבקבוק על פיה והפעם בלעה למרות הטעם הנו את השיקוי המגעיל
"כל הכבוד" אמר אלווין וליטף את ראשה.
היא הצליחה לפקוח את עיניה וראתה משהו שלא ציפתה לראות.
מר פורקל?!
היא התחילה לבכות והכל נהיה מטושטש.
מר פורקל מת.
איך היא יכולה לראות אותו?
היא משתגעת?
היא גוסת?
אולי היא כבר מתה?
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
