פרק 49. ארו.

106 10 16
                                    


לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא

"ארו, את בסדר?"

לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא

"ארו?"

לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא-לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

"ארו?!!!"

"לאא!!!"

אני נושמת עמוק בזמן שאני מעכלת את דבריה של מיני.

איידן עוזב?

"מיני, לאן הוא עוזב?!" אני שואלת-צועקת למיני, שלא ידעה למה היא נכנסה כשאמרה לי את זה בנונשלנטית

"אמ, אני חושבת ש-ל, סן פרנסיסקו אולי?" אומרת מיני, מושיטה לי כיסא לשבת, כנראה נראיתי שאני עומדת להתעלף או מש'ו כי, טוב, זה קרה.

----------------------------------------------------

"ארו?!, תתעוררי!!! אני-לא-מוכנה-להיות-העדה-היחידה-למוות-שלך!,אין-לי-אליבי!!!, בבקשה-אל-תמותי-ארו!!!"

וואט?

אני פוקחת עיניים ורואה את מיני עומדת מעלי, ונראה שהיא התכוונה לעשות הנשמה...

"אאהה!!!" אני קופצת בישיבה לאחור.

כן... מיני היא חברה טובה, אבל, זה קצת מוקדם מדי להנשמה מפה לפה...

גם אם אנחנו אחיות.

"מיני-את-בטוחה-שהוא-עובר-לסן-פרנסיסקו???!!!!!!!!!!"

מיני נראתה כאילו ש..., התעלפתי ושהיא לא רצתה להנשים אותי ולמרות זאת עמדה לעשות את זה ושהיא העדה היחידה למוות שלי או מה שהיא לא אמרה כך ש, היא לא בדיוק ענתה לי...

"מיני?! תעני לי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!"

מיני הסתכלה עליי בחיוך עצוב, כזה מהסוג שעושים כשמקבלים מאחות הנשמה שלכם נשיקה, רק כדי לגלות שהיא כייסה לכם את הארנק מכיס המעיל[סיפור אמיתי, אבל סלחתי לברין תמורת שתי הלזניות שלה, ואחרי שהיא הסבירה לי שהיא הייתה צריכה את הכסף למלח],

"כן ארו, אני בטוחה."

הארי ג'קסוןWhere stories live. Discover now