ביתן הרמס...
מרגיש לי לא נכון.
אני מתעוררת בהרגשה לא נכונה וקמה ממזרן השטח שהשאחנה לי ממחסן המה.
הכל עדיין נראה לי הזוי.
חצויים.
מפלצות.
אלים.
והארי כשור לכל זה איכשהו.
וגם אני מסתבר.
אני לא אשכח את מה שקרה אתמול גם אם יטילו עליי אובלייווטה.
אירועי אתמול בהחלט היה אבן דרך חשובה בחיי.
היום בו...
היום בו גיליתי....
אני חצויה.
אני זוכרת את זה בבירור, זה היה בערך ככה.
"הארי?"
"מה את עושה כאן?"
"איפה?! היית חיפשנו אותך!"*חיבוק*
*ילד נוסף שלא שמתי לב אליו עד אז* "מי החברה שלך הארי?, אני צריך לדאוג שאהיה גיס בקרוב?"
*קפיצה לאחור*
"לאלאלאלא, אנחנו רק חברים!" אני מסמיקה ואז קולטת משהו
"הארי, איפה אנחנו?"
כי מסביבנו היו....
אני לא בטוחה אם אני לא יכולה שלא לתאר את זה בתור....
קסם.
למרות שזה הרגיש לי שונה מהקסם הרגיל שאנחנו משתמשים בו.
ובדיוק כשהתכוונתי לשאול את הארי בנוגע לזה,
הארי זהר.
טוב, לא בדיוק זהר.
הופיע מעליו אור חזק מאוד שהיה בצורת...
הצלקת שלו?
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
