הידעתם? אחרי שנלחמים במפלצות נהיים רעבים
אחרי שמגנס הלך עמיר נתן לי עוד נתן פלאפל אחרי ששמע את הבטן שלי מקרקרת, כמובן שלא התנגדתי
לעוד פלאפל, לא מנומס לסרב למתנות, בעיקר כשהן טעימות!
בדיוק גמרתי את הפלאפל ושתיתי את השלוק האחרון מהקולה כשמגנס יצא מהחנות עם מבט שלא זיהיתי,
פחד? נחישות? רעב?
"אז... מה עושים?" אני שואלת את מגנס, לפי איך שהבנתי מדברי מגנס ועמיר, אני לא יכולה להיות ולקיריות ואלים יכולים להיכנס לשם, ו... , טוב, אני רק אומרת שאני אוהבת להיות בחיים, ואני די בטוחה שאני לא אלה, גם אני לא נראה לי שאיזה . אל יבא ויהפוך אותי לולקיריה אז... לאן אני הולכת?
גם כצת קשה לי להאמין ש... אחד מההורים שלי הוא אחד מהאלים הדפוקים שמגנס סיפר עליהם.
כבר מזמן לא סמכתי על מישהו כמו שאני סומכת עכשיו על מגנס, כנראה כי הוא הציל את החיים, ואני לא מדבר על השיר המחרידה של הלהב שלו[אני בחיים לא אוכל לראות יותר מלך האריות בלי להיזכר בשירה המחרידה הזו].
מגנס ביקש ממני להשאר פה בזמן לך למלון?
לא שאלתי שאלות.
ניגנתי קצת בכינור כשחיכיתי שמגנס יחזור, לבינתיים עמיר התקשר לביטוח ודיבר על כל מיני דברים משעממים, מצאתי בתוך התיק של הכינור פתק חדש, לא הבנתי מה כתוב בו, זה היה כתוב בשפה שלא הבנתי.
דרך אגב מגנס חזר עם מישהי מאוד...
הייתה שם נערה שנראתה שיא הקול! היא הייתה לבושה ירוק ורוד והשיער שלה היה קצר וגם בצבע ירוק וורוד.
שכחו מהאלים, יש לי אלילה מעכשיו
"אני מבינה את הבעיה..., אני מניחה שהיא יכולה לישון אצלי."
?
"מגנס, למה היא מתכוונת?"
"את זיהית שאני בת?"
למה היא מופתעת?
מגנס מסביר לי שאלכס היא אינהיר כמוהו ושאני אהיה אצלה בחדר עד שיוכל לארגן את זה שאגיע למחנה היווני.
אוקי.
"טוב, בואי" מגנס אמר ולא הרחיב לאן
הלכתי אחרי הבלונדיני והאלילה שלי..
הלכנו הרבה.
וכשאני אומר הרבה, אני מתכוונת הרבה.
לבסוף הם עצר מול כביש ומגנס הוציא את החרב המזייפת שמיד התחיל להתלונן על כך שהוא הכניס אותו לתוך השרשרת[לא כל כך הבנתי איך הוא עשה את זה, נראה לי שזה כמו החרב שלי]
לבסוף אחרי הרבה תלונות מצד החרב מגנס ביקש ממנו לפתוח שער לעץ העולם?!
נראה לי שפספסתי משהו בשיחה.
מה זה עץ העולם הזה?
אלכס[השם של הלילה שלי, איך זה שאפילו השם שלה מגניב?!] ראתה את המבט שלי ועשה לי קורס מזורז על העולמות.
בטח למה לא, אם האלים אמיתיים למה שלא יהיה יותר אחד ושהעולם קיים בזכות עץ
ברור שאני לא מתחילה לחיפוש שאני מתחיל להשתגע.
וברור! אני לא עוברת בראשי על המספר של המשטרה ליתר ביטחון.
ברור שלא, זה היה יכול להיות מטופש.
זה נראה שג'ייק, החרב חותך באוויר חור*צחקוק מתוח, וחשש סביר לשיגעון* ומגנס נכנס לתוכו.
אני נכנסת אחריו במחשבה שזה יהיה מוזר, זה הרגיש יותר כמו ליטוף של רוח ונחתתי על ענף.
ענף גדול.
מאוד.
לא ראיתי את הסוף שלו!
אלכס נפלה מולי מהאוויר ומיד אחריה הופיע ג'ייק.
"וואו!, 'זה' היה מעייף!, מגנס תתכונן לכך נפשית, רק אומר"
הפרצוף של מגנס קצת החוויר אבל לא הבנתי למה, הוא החזיר את ג'ייק לצורת להב והתנדנד קצת ואז התעלף,
מה עושים?
אני באה אל מגנס ומתלתלת אותו כדי שיתעורר בזמן שנראה שלא מציק כל כך לאלכס שהוא התעלף[טאקט אנשים!, טאקט!]
מגנס נראה יותר טוב ככל שאני ממשיכה לנסות להעיר אותו ו..
אני אמורה לזהור?
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
