סופי לא הרגישה טוב.
אולי זה משהו שהיא אכלה.
אולי זו הייתה הדאגה.
קיף.
קיף.
קיף.
האם זו הייתה אשמתה שברח?
האם אם הייתה עושה משהו שונה-
כול דבר!
האם הוא היה נשאר?
היא התהפכה במיטה בפעם המאה בניסיון לישון.
כמובן שהיא לא הצליחה.
לפתע עולה בה גל בחילה.
היא רצה לשירותים במהירות והקיאה
"סופי? את בסדר?" שמעה את קולו הדק של סנדור, שומר הראש שלה שואל מאחוריה בזמן שהמשיכה להקיא.
"אני מעיר את גריידי ואדליין" אמר ועזב אותה.
סופי! סופי! סופי! סופי! סופי! סופי!
אוי לא
סילבני.
סופי בסדר?
לא היה לה כוח לשדר.
סופי?
אני לא מרגישה טוב שידרה לסילבני
כמעט באותו רגע סילבני התחילה לשלוח את הרגשות של רוגע ותמונות מרגיעות
תודה
"סופי!" שמעה סופי את אדליין צועקת מאחוריה בדאגה
היא המשיכה להקיה
'מה כבר אכלתי?' חשבה ברוגז ובכאב
אדליין צעקה למחוץ לדלת לגריידי שיביא תרופה מהארון.
רגע-
איך הגעתי לרצפה?
העולם נהיה שחור?
והיא התעלפה.
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
