"מה זאת אומרת 'תלמדי תוך כדי'?!"
היום הלך די טוב.
עד שהגיע הבלונדיני הפצוע.
"תקשיבי, הדרך בכי טובה ללמוד דברים חדשים זה בלחץ. זה הוכח על ידי בני אתנה" אומר לי וויל, מדריך הביתן שלי.
"אבל אם העשה טעות הוא יכל למות! תלמד אותי בזמן אחר, שבו אין סכנת מוות!" אני צועקת על וויל בזמן שהוא מנקה את הפצעים של הבלונדיני המסכן.
הפנים שלו רוטשו לגמרי.
"לא, תביני, את חייבת לעשות את זה אחרת הכוחות שלך לא יתפתחו כמו שצריך."
אני לא מתווכחת איתו.
זה היה לוקח יותר מדי זמן.
זמן שאין לנער המסכן שאני צריכה לטפל בו.
אני נושמת עמוק ונותנת לאינסטינקטים שלי לקחת פיקוד.
אני מרגישה כמו צופה מהצד.
אני רואה את עצמי תופרת פצעים פתוחים.
מחטאת עור פתוח.
נותנת זריקות.
מכניסה מחטים.
וכל זה, כשאני לא יודעת שום דבר על רפואה.
אבל, אני עושה את מה שנראה לי נכון.
פועלת לפי האינסטינקטיים.
בתקווה שהם לא יבגדו בי.
בתקווה שלא אהיה אחראית למותו של החצוי המסכן.
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
