המקום הזה מעניין.
הארכיטקטורה של המבנים פשוט...
וואו
אני סיידי, ואנוביס[למה הוא אוכל? הוא אל! אלים צריכים לאכול?] אוכלים ארוחת בוקר בשולחן האדס ביחד עם עוד שני ילדים.
ברור שכיירון והשאר יודעים שאנחנו לא 'באמת' ילדי האדס, אל שאבא שלנו הוא פשוט... אל המוות המצרי?
זה קצת מסובך כל הסיפור הזה,
אני אוכל את האוכל האוב עלי, סנדוויץ' גבינה לבנה ומלפפונים.
לא הייתי צריך לחשוב על אבא, עכשיו אני מתגעגע.
זה קורה לי לפעמים.
וכשזה קורה...
אני יכל לבלות ימים שלמים בחדר שלי במחשבות.
מחשבות של...
האם הייתי יכל לעשות משהו למנוע את זה?
כמובן שלא עוזר שאני הפרעה החדש מזה הרבה שנים.
אפשר להגיד שהעבודה שלי די מלחיצה.
חבל שבעבודה הזו אני לא יכל להתפטר.
"תחזירי לה את זה!" אני אומר לבת הרמס שלקחה לסיידי את את התליון שלה.
"רק אם היא תגיד שהיא טעתה!"
סיידי אמרה אתמול שהאל הכי לא חשוב לפי דעתה הוא הרמס.
מאז ילדי הרמס שמו להם מטרה עליה, וכשאני אומר שהם שמו עליה מטרה, אני מתכוון לכך שהם 'פיזית' שמו עליה מטרה.
בינתיים גנבו לה את השעון, השפתון, 2 סוגי בשמים, מעיל, ועכשיו את השעון.
וזה רק מה שאנחנו יודעים שהם לקחו!
יכל להיות שהם לקחו לה חצי מהמזוודה!
אנוביס בא[שוב] ואומר לילדה להחזיר לסיידי את השעון.
ברור שהיא נותנת אותו בחזרה.
רק בזכות אנוביס החזירו לה את כל הדברים.
אני נזכר בשיחה שאני והוא שוחחנו אתמול בלילה.
אני נזכר בטבעת שהרעה לי, ואני אישרתי לו,
אני מקווה שהיא תגיד לו כן.
אבל רק לכל מקרה,
אמרתי לו שלא ישקיע בתחנון החתונה.
למקרה שהיא לא תסכים.
לא תסכים להתחתן איתו.
התחלתי לכתוב ספר וואנשוטים, ממליצה לקרא!
YOU ARE READING
הארי ג'קסון
Fanfiction*מקום ראשון בתיוג הארי פוטר בזמן שאני לא זוכרת* *מקום ראשון בעוד דברים שגם אותם אני לא זוכרת ומתי הם קרו...* .השנה החמישית של הארי פוטר עומדת להתחיל הכול עובר כרגיל. טוב, עד שסוהרסן מנסה לקחת לו את הנשמה בלי אזהרה. טוב- זו המפלצת הראשונה מני רבים שה...
