פרק 21. הארי.

119 11 0
                                    


אאוץ.

כואב לי הראש.

אני מתעורר במקום לא מוכר כשאני שומע דיבורים וכשאני פוקח עיניים אני רואה פרצוף בלונדיני ענקי מול הפרצוף

"אהה!, תעזוב אותי!" אני בפניקה ומנסה למשוך את היד שלי ממנו, רגע, אומר

למה הוא מחזיק את היד?

"אהההההההההההההההההההה! תוציאו! את! זה! ממני!!!!!!!!!!!"

מ! ח! ט!

אני מנסה להוציא מהזרוע שלי כשכולי בפניקה ודמעות כשהבלונדיני אומר משהו שלא השבתי לו כי אני. רוצה. שיוציאו. ממני. את. המחט!

"לא אכפת לי!, תוציאו את הדבר הזה!" אני אומר כשאני מנסה לברוח מהאחיזה שלו

מישהו בצד אומר לבלונדי להכניס לי סם הרדמה לאינפוזיה!

אהההההה!!!!!!!!!!

הבלונדי מרפה ממני את האחיזה ואני קופץ מהממת כדי לברוח.

חושך.


כשאני מתעורר ששוב אני מבין שהתעלפתי כנראה, אני מסתכל מיד על היד שלי ורואה ששום מחט לא מחובר אלי. יופי.

אני מסתכל מסביב ומקווה לראות כוס מים. אני מרגיש שהגרון שלי יבשה יותר ממדבר.

אני רואה שאני נמצא בתוך מרפאה קטנה בחדר אחד 

אני רואה שעל השידה שלידי יש קנקן וכוס מלאים בחומר שנראה כמו מיץ תפוזים.

אני לוקח את הכוס וגומר בתוך אותה שניה

הטעם של המיץ היה מוזר, היה לו טעם... הטעם של האוכל בהוגוורטס.

מילאתי ​​עוד כוס ושתתי, כשהתכוונתי לשתות עוד אחת הבלונדי בדיוק נכנס לחדר הענקי שבו אני נמצא

הוא רץ אלי ולוקח לי מהידיים את הכוס, אין לי כוח להתנגד.

"אני רואה שהתעוררת. שוב."

הארי ג'קסוןWhere stories live. Discover now