בידיי הגורל #1

איזבל- פרק 03

״טיילררררררר....״ אני קוראת, ורצה אחרי החבר הכי טוב שלי.
״תעזבי איז, אני לא רוצה לדבר איתך.״ הוא מבטל את דברי, בהנף יד.
״נו טיילר! אני מזכירה לך את חוק 2.״ אני מנסה את מזלי, ולשמחתי זה עובד.
אני וטיילר המצאנו 4 חוקים, כשעלינו לחטיבת הביניים.
החוק הראשון, היה שנישאר החברים הכי טובים לא משנה מה.
החוק השני, הוא לעולם לא להתעלם אחד מהשנייה.
החוק השלישי, הוא לעולם לא לספר סודות של אחד השנייה.
והחוק הרביעי והאחרון, הוא לעולם לא לבגוד באמון אחד של השנייה.
לכן כשהזכרתי את חוק מספר שתיים, הוא היה מוכרח להסתובב. כי הוא לעולם לא יפר את החוקים שלנו. לא משנה כמה הוא כועס.
אני מנצלת את העובדה שהוא עצר, וקופצת על גופו. נתלת עליו כאילו הייתי קוף קטן.
טוב הוא מטר 85, אני מטר 65. אני באמת נראת כמו קוף קטן.
״הייי.״ הוא מסתובב, כשאני על גבו. מנסה להוריד אותי ממנו.
אך במקום להיענות לו, ובאמת לרדת מגבו. אני מתחילה לדגדג אותו, במקום הרגיש שלו. במותניו.
ושנינו נופלים לאחור, ומתחילים להתגלגל על הדשא שעל המגרש.
אני מתיישבת עליו בפישוק רגליים. וממשיכה לדגדג אותו, הוא מנסה להגן על עצמו, אבל הצחוק מונע ממנו. כי הוא בהחלט לא מפסיק להתפקע בצחוק.
״יאו פורטר, אפשר להצטרף למסיבת הזיונים שלך?״ קול נוהם, מצד המגרש.
אני מרימה את ראשי, ורואה את כל קבוצת הכדורגל של טיילר בוהה בנו ומחייכת.
אלוהים.
אני חושבת שהפנים שלי בוערות מרוב מבוכה, אני מסמיקה כמו ילדה קטנה. והחום עולה לצווארי.
אופ, להיות ג'ינג'ית זה קשה. כי אף פעם לא מפספסים את העובדה שאת מסמיקה.
אני הופכת לעגבנייה אמיתית.
״לא, היא פרטית.״ טי אומר ביובש. ומרים אותי ממנו, הוא עוזר לי לקום.
אני מחביאה את פני בחזהו, והוא כורך את זרועותיו סביבי.
״אתה סולח לי?״ אני שואלת, כשאנחנו יוצאים מהמגרש לכיוון המלתחות.
״כן, ברור. סתם רציתי לשחק איתך קצת, את יודעת שאני לא אכעס עלייך לעולם.״ הוא אומר, ופורע את שיערי.
״הי! השיער שלי.״ אני נוהמת, ומכה את זרועו השרירית.
״מה את הולכת לעשות עכשיו?״ הוא שואל.
״מממממממ....״ אני מחייכת,
״לא, פליז לא שוב. את מכורההההההההה.״ הוא שומט את ראשו לאחור, ופורץ בצחוק.
״אני אוהבתתתתתתתת, וזה מעניין!״
״כמה פעמים, ראית כבר את הסדרה?״
״ממממ, אני לא יודעת. מעולם לא ספרתי.״
״תוותרי על בנות וינקס, ובואי איתי למסיבה. ניצחנו אז אחד השחקנים עושה מסיבה בבית.״
״אתה יודע, מה דעתי לגבי מסיבות.״
״אני יודע, אבל פליזזזזזזז. תבואיייי נו, תבואי תבואי תבואי! אני אעזור לך לבחור בגדים. נעשה לך עוד מייקאובר.״ הוא מתבדח.
אך לא באמת מתבדח, הייתי הברווזון המכוער של בית הספר במשך כל החטיבה. בקיץ שלפני העליה לתיכון, טי החליט שהוא עושה לי מייקאובר.
אחרי שנפטרתי מהגשר בשיניים, ועשיתי ניתוח שפיסל את האף שלי. והורדתי את המשקפיים. הפכתי לבחורה יפה, המון אנשים שפעם היו מציקים לי.
התחילו לרייר עלי, ולהזמין אותי לדייטים.
הצביעות שלהם הרגה אותי, לכן טי ואני החלטנו להעמיד פנים שאנחנו זוג.
מאחר שהוא גיי בארון, ואני לא מעוניינת בדייטים. זה הסתדר לנו בצורה מצוינת.
מעבר לנשיקות שטוחות, לא קרה בינינו כלום.
זה עצוב שהנשיקה הראשונה שלי, הייתה החבר ההומו שלי.
כן, אני פתטית אני יודעת.
אבל מי רוצה את הברווזון המכוער? תמיד הברבור הוא זה שבולט. ורק אחרי שהברווזון הופך לברבור, שמים לב אליו.
לכן, לא רציתי שזה יהיה כך. רציתי שאנשים יראו אותי בזכות עצמי.
ולא כי אני מושכת או יפה, או שיש לי גוף יפה.
אני הרבה מעבר לזה.
״אוקי, אני אבואאאאאא.״

כמה שעות מאוחר יותר, מצאתי את עצמי בחולצת טישרט שחורה. ארוכה, שהגיעה עד הברכיים שלי. מגף עור שחור, שרשרת פנינים. וענדתי עגילי חישוק גדולים.
כדי להדגיש את עצמות הלחיים שלי. כי הרמתי את שיערי בפקעת מבולגנת על ראשי. שרק קצוות בודדות יוצאות ממנה.
משכתי את שפתי בשפתון שקוף, שמתי מסקרה ואיפרון בעיניים.
וזהו.
״וואו, אם לא הייתי מעדיף גברים. הייתי מחזר אחרייך. עד שהיית נכנעת לי.״ טיי נראה מהופנט.
״עד כדי כך?״
״כן! פאק, את נראת פצצהההההה. קדימה בואי.״ הוא הושיט לעברי את ידו. ויצאנו מהבית שלי לכיוון המסיבה.
כשנכנסנו אוחזים ידיים. כל המבטים הופנו אלינו, וכולם התחילו לברך את טי.
היה להם משחק מוצלח, וטי היה כוכב היום על המגרש.
״רוצה לשתות משהו?״ טי שאל, הנהנתי. והלכתי יחד איתו אל עבר השולחן.
״בלי אלכוהול, כן?״ הוא ספק שואל, ספק אומר.
״מממ, בלי.״ אני מאשרת.
״יופי. כי אני שונא אלכוהול. זה סתם חריף ולא טעים.״
״אני הולכת לחפש את השירותים.״ אני אומרת לטי, הוא שואל אם אני רוצה שיבוא איתי. אבל אני מסמנת לו שזה בסדר.
והולכת לחפש את השירותים.
אני עולה לקומה למעלה, ופותחת את הדלתות הראשונות כדי לחפש אחר שירותים.
הדלת הראשונה הייתה סגורה, הדלת השנייה גם סגורה.
אך הדלת השלישית, כן סגורה אבל לא סגורה. המנעול מסובב אבל הדלת פתוחה. אני חושבת שמי שנמצא שם, חשב שהוא נעל את הדלת. אבל הוא לא. אני פותחת אותה טיפה, ומה שנגלה מול פני.
מחריב את עולמי.
בחורה על הברכיים, כשהקפטן של נבחרת הכדורגל משפשף את הזין שלו בין הציצי שלה.
או אלוהים, הזין שלו.
אני מסתכלת על הזין של קפטן נבחרת הכדורגל.
גופי מתאבן וקופא, ובמקום לברוח. אני פשוט עומדת שם, ובוהה.
כמו פאקינג מטרידה אמיתית.