בידיי הגורל #1

אית׳ן- פרק 06

לא הפסקתי לחשוב על השיחה, שהייתה ביני לבין איזבל. היא כל כך מצחיקה, וחמודה. ואלוהים היא כזאת יפה.
מעולם לא חשבתי, שאמשך לבחורה בעלת שיער ג׳ינג׳י. ונמשים, נמשים מעולם לא משכו אותי ככה. אבל הנמשים שלה, הם מסודרים אך לא מסודרים.
אלוהים, הם נראים טוב.
ומחרמנים רצח.
היא יפה, היא כזאת יפה. אבל גם כל כך תפוסה.
פאקינג שיט, טיילר הבן זונה בר המזל.
״היי, אית׳ן הגדול. על מה אתה חושב?״
״על שפתיים, אדומות מלאות ויפות. עיניי טורקיז מהפנטות. ושיער ג'ינג'י מלא, מלא ג'ינג'י.״ אני מתוודה.
״היי חברים, אית׳ן הגדול מרייר על החברה של פורטר.״ הבן זונה נוהם. וכל חברי הקבוצה, מתחילים להתאסף סביבנו.
״פאק כן, הבחורה כזאת סקסית.״ אחד הבחורים מרייר עליה.
״וואו, מה הייתי עושה לה.״
״הרגליים הסקסיות שלה, פאקקקק.״
״היי, חברה מה יש לכם. זה לא מכבד, זו הבחורה של פורטר. תפסיקו לרייר עליה.״ אני נוהם, מעוצבן.
לא יודע בכלל למה אני מעוצבן.
״חברים, היא לא החברה שלי. כאילו היא החברה הכי טובה שלי, אבל בהחלט לא בת הזוג שלי. אבל, אם אחד ממכם יפגע בה, אני אעלה את חדר ההלבשה הזה באש. אז תריירו עליה כמה שאתם רוצים, אבל היא מחוץ לתחום.״ טיילר נוהם, והולך.
פאק היא רווקה.
אלוהים, חיוך מטופש נפרש על שפתי.
״תחייך, חיוך יותר גדול יבן זונה.״ אחד החברים מכה את עורפי.
ואני לא מפסיק לצחוק.
״יאווו כוסיות, התגעגעתם אלי?״ מספר 01 סטפן אנדרוז השוער, נכנס למלתחות.
״יוווו בנאדם, חזרת????״ כל הקבוצה קמה, וקפצה עליו.
אנדרוז נפצע לפני שנה, והיה צריך לעבור סדרה של פזיותרפיה כדי לחזור לתפקיד השוער.
הבנאדם היה חיה, הר של שרירים. שהתנאש מעל כולנו.
היו לי עיניים חומות, והמבט שלו. בחיי, הזכיר מבט של עורב. לפעמים, הייתי נלחץ מהשקט שלו. ומהדרך שבה הוא בחן הכל.
הוא היה שוער מעולה, ואסטרטג בנזונה. אבל בחיי, הוא מסוג האנשים שלא הייתי רוצה לרכוש כאויב.
״אנדרוז, ברוכה השבה לקבוצה בנאדם. איך אתה מרגיש?״ אני שואל, וטופח על גבו.
״אני בטוב קפטן, התגעגעתי לקבוצה. סוף סוף חזרתי הביתה.״
״ברוכה הבאה הביתה, אח יקר. התגעגענו אלייך.״ אני משיב.
הוא מחייך.
העורב המלחיץ מחייך, וואו. וואוווו.
סוף העולם הגיע?
ואז, רק לשנייה אחת. ואני חושב שזה בראשי, אבל אני מבחין בניצוץ זהה בעיניו של טיילר. שמביט בעורב בכמיהה.
דאיימ, זה בראש שלי?
אין מצב, יש ביניהם כמיהה ומתח מיני. שאני מוכן להשים את הביצה הימנית שלי על זה.
אני בוחר להתעלם מזה, כי גם אם יש פה משהו. אני לא אחשוף אותו, זה שלהם.
אבל אני שמח שהוא לא עם איזי.
איזי? וואו. השם שלה בהחלט גניח.
אני כבר יכול לדמיין את האצבעות שלי, מתחפרות בשיערה הכתום. הרך.
בשש פיה סגורות סביב הזין שלי.
״דאיימ קפטן, החבר שלך החליט להקים אוהל?״ אחד השחקנים עוקץ.
אני משפיל מבט אל עבר המפשעה שלי, ורואה שמתחיל לעמוד לי רק מחשבה על איזבל.
לעזאזל מה האישה הזו עושה לי, אני מכיר אותה בקושי יומיים וכבר אני כמהה למגע שלה.
״לפחות יש לו אוהל גדול,״ טיילר קורץ.
״אפשר להקים שם, מחסה לפליטים אחי.״ אנדרוז מתבדח.
״תודה חברים, אני שמח שאתם מעריכים את הזין שלי. מה דעתכם שניתן לו שם?״
״וואלה אפשרי, מה לגבי אית׳ן המפלצתי?״
״לע, נדוש.״
״וואו אחי, תקרא לו נחש. כי כאילו הוא מכיש.״ אחד השחקנים אומר, וכולנו פורצים בצחוק. אני מכה את ראשו, ומניד בראשי.
״בנאדם, לך לעזאזל. אתה כזה אידיוט.״ אחד השחקנים נוהם.
״טוב, דיי לדבר על הזין שלי. בואו נלך להתאמן.״ אני מחניק צחוק, ויוצא.