בידיי הגורל #1

אית׳ן- פרק 28

״אחי, אני חייב לספר לך משהו. אבל בבקשה. תבטיח לי שלא תשתגע.״ ברנדון מתחנן.
״אני לא יודע, פשוט תספר.״ אני נוהם.
מאז שהמכשפה עזבה, אני לא מעונין באינטראקציה עם אנשים. כל מה שמעניין אותי זה כדורגל. אני הולך להיות השחקן שחלמתי תמיד להיות, ולהסב לאבי גאווה.
״אית׳ן. בבקשה.״
״בסדר.״ אני מתפשר. אין לי כוח אליו.
״איזבל התקשרה אלי,״ רק איזכור השם שלה. גורם לכל עורי לעקצץ ולשיערות שעל עורפי לסמור.
״מה היא רוצה?״ אני נוהם באדישות. באמת לא מעונין לשמוע אפילו את השם שלה. היא מתה מבחינתי.
״היא בהריון.״ היא לוחש.
אני משתתק. אני לא יודע מה לומר, מה לעזאזל אפשר לומר?
״היא עומדת ללדת עוד חודש. והיא רוצה שאהיה בחדר הלידה. היא התחננה שלא אספר לך. אבל אתה אחי ואני לעולם לא אבגוד בך.״ הוא אומר.
אני עוצם את עייני. ושומט את ראשי לאחור.
המכשפה שלי בהריון. עם העובר שלי.
״לך.״ אני לבסוף אומר.
״מה זאת אומרת?״
״לך. תהיה איתה. היא צריכה את העזרה שלך. התמיכה שלך, טיילר לא יכול להיות איתה שם, יש לנו מיונים. כדי להתקבל לאוניברסיטאות. אני אדבר עם אימא, שתוכל להשלים את הלימודים שלך מרחוק. תישאר שם ותעזור לה עם התינוק.״
״אתה בטוח?״ הוא שואל. קולו רועד.
״כן ברנדון. היא לא רוצה אותי, היא הלכה ממני ועזבה. מה אתה רוצה שאעשה? אימא שלה...אנחנו. המצב מחורבן.״ אני מעביר את אצבעותי בשיערי. מתוסכל כל כך.
״מה זאת אומרת? מה קרה לאימא שלה? למה לעזאזל היא עזבה?״
״אימא שלה גוססת, נשארו לה רק כמה חודשים לחיות. הם עזבו את ג'ורג'יה כי אימא שלה תמיד חלמה לגור בלונדון, היא רוצה למות שם. איזבל חשבה שאם אדע, אעזוב את הכדורגל ואבוא איתה.״ מה שבהחלט נכון.
״היא כתבה לי מכתב פרידה, שבו היא אמרה שהיא מוותרת עלי. אבל...אני יודע שלא, אני יודע שהיא החליטה שהיא עוזבת אותי כי היא רוצה שאגשים את קריירת הכדורגל שלי. הלכתי לשם ברנדון, הלכתי לבית שלהם. צפיתי בה מרחוק, היא הייתה אומללה. ידעתי שאם נחזור להיות יחד, היא תהיה עוד יותר אומללה. אז ויתרתי עליה. ובמקום פשוט...התמקדתי בקריירת הכדורגל שלי. אני חייב להצליח. כדי לחזור אליה, אני מוכרח. לכן אתה חייב לשמור עליה. כדי שאף אחד לא יגע במה ששיך לי.״ אני מהדק את אגרופי לצידי גופי.
״אני אלך. אני אתקשר אלייך בפייס טאיים. אחביא את הפלאפון איפשהו, כדי שתוכל לראות את הלידה..״
״אני אהיה שם, אני לא אפספס את הרגע שבו הילד שלי יוולד. אבל אסור שהיא תדע ברנדון. תישבע. תישבע בחיים שלך.״
״אני נשבע.״