חוב מלוכלך

פרק 23

שפתיו החמות יורדות על שפתיי באיטיות, כמו טפטוף של מים חמים. אני עוצמת עיניים וחשה את שפתיו נעות על שפתיי, תחילה ברוגע ואחר כך באינטנסיביות. כף ידו בשיערי מטה את ראשי לאחור, והוא משתלט על שפתיי הנפוחות, מוציא את לשונו ומחדיר לפי.
אני אוחזת בפניו ועורפו, מהדקת כל אחיזה של גופי בגופו הגדול ומחפשת את לשונו בהיסוס קל. טעמו מזכיר לי אקשן ודם, דומננטיות וכוח אין סופי. דיאבלו מנשק אותי ביסודיות, משתלט על כל פינה בשפתיי ובפי.
גניחה נפלטת ממני כשאגנו נע על אגני בדחיפה ואני חשה מיד בזקפתו הקשה. שפתיו הבוערות יורדות לצווארי, לשונו מלקקת והוא מוצץ נקודה מתחת לאוזני. אני נועצת את ציפורניי בגבו. "דיאבלו," אני לוחשת בקול צרוד. זה לא נשמע כמוני.
העונג שחולף בי מתוק ומענה, אינו פוסק לרגע.
"אני כאן," לוחש חזרה. כפות ידיו מצמררות אותי כשעוברות על כתפיי ונעות לבטני, ואז לירכיי. "זה בסדר?" לוחש כשראשו ממש מעל המחשוף שלי, "אני יכול להפשיט אותך?"
הוא יכול? כן, לגמרי. אני רוצה את זה ומוכנה הפעם.
"כן, בבקשה,״ אני לוחשת ומוסיפה במלמול ביישני, ״תעשה את זה מהר יותר-"
אצבעותיו מלטפות ברכות את עורי מתחת לשמלה והוא מעביר את כל כף ידו על הירך ברכושנות, כשלשונו מלקקת באיטיות את תחילת המחשוף שלי. הוא מרים את השמלה למעלה עוד ועוד, חושף את התחתון בצבע בורדו מביך ועד מתחת לחזה.
"את פאקינג יפהפייה, טיאנה. יש לך מושג כמה? מבפנים ומבחוץ." לוחש ועובר לבטני, מלקק אותה בפס עד לטבור ומסביבו.
אני רוטטת תחתיו, "תמשיך. אני רוצה לעשות סקס הפעם." אני פולטת.
אני מרגישה אותו מחייך על בטני כשאצבעו חולפת על התחתון שלי. "את בטוחה?" מרים את ראשו אליי, "אני יכול לגרום לך לגמור עם הלשון שלי ואז נלך לישון יחד. את לא חייבת לי כלום."
אני מעבירה את אצבעותיי בשיערו ונהנית מהתחושה הרכה. זה כאילו הוא שייך לי הלילה. "אני רוצה את זה, דיאבלו."
הוא מתיישב בין ירכיי הפשוקות, מרים את השמלה מעל הציצים שלי וחופן אותם בגסות. יבבה נפלטת ממני ואני מתקמרת לעבר ידיו.
"אני לא רוצה שתעשי את זה כי את חושבת שאני זקוק לך אחרי מות אימי, את מבינה?" צובט את פטמותיי. "אני רוצה להגן עלייך, אני רוצה שתרגישי טוב." הוא אומר את זה כשעיניו בוהות בחזה שלי.
"אני ארגיש טוב." אני מבטיחה ומזדקפת, מחבקת את צווארו. "אני מוכנה, תעשה את זה איתי." זה לא מרחמים, זה מתשוקה ומשיכה הרסנית כלפיו.
הוא גורם לכל מחשבה, כל עצב, כל היסוס - לרדת ממני. הוא מקל על ליבי ואוהב אותו.
הוא קורע את השמלה במשיכה חדה ופתאומית שגורמת לי לצעוק בהלם.
"ככה יותר טוב." נוהם כשהשמלה מתפוררת על המיטה, מרים אותי על גופו ומניח אותי בבת אחת על השידה הגבוהה.
"אלוהים אדירים," אני ממלמלת.
הוא מנשק את שפתיי, סותם לי את הפה ומושך גם את התחתון, "לא צריך את זה." כפות ידיו לופתות חזק את ירכיי, רגע לפני שהוא יורד על ברכיו ומנשק את שפתיי התחתונות.
"אווווו....." אני גונחת בקול רם מרוב ההלם, העונג שעובר בי כשהוא מחדיר את לשונו לתוכי בקצב מרטיט את בטני. האגרסיביות שלו מפרקת אותי לגורמים.
אני גומרת על לשונו במהירות מריגוש, מושכת בשערותיו ומשתוללת.
"דיאבלו!"
הוא פותח את מכנסיו, זורק את החרב שלו על הרצפה בחבטה ושולף את הזין שלו. הוא מזדקף ומייצב אותי על השידה.
עיניו כבר לא מביעות ייאוש, הן מבזיקות בתשוקה עמוקה ורגשות רבים. "מוכנה? את יכולה לחזור בך עכשיו." לוחש באוזני ומחבק אותי מגבי התחתון. אני עוצמת את עיניי ונושמת את ריחו הגברי לתוכי. "תזיין אותי כמו שאיימת עליי כל-כך הרבה פעמים. תענג אותי. תשתמש בי כל הלילה." אני מנשקת את זיפיו הדוקרים ואת צווארו.
צחוק קל מרעיד את חזהו, מכנסיו נופלים ארצה והזין שלו מתחכך בבטני.
"סבלנות, מפונקת." כף ידו עוברת על הזין שלו ומכווינה אותו. "אני אהיה עדין, מבטיח." הוא מחפש את עיניי, מביט בי במבט שמרעיד אותי.
אני רגילה לשנוא את מבטיו, לקרוא להם מבטים של עורב רע, אבל הערב זה עיניים של מאהב. עיניים של גבר שמאוהב באישה שלו ורוצה לזיין אותה חזק.
זה הורס אותי.
אני מאוהבת בדיאבלו, הגבר ששנאתי מהמבט הראשון שלנו.
דיאבלו חודר באיטיות עם העטרה ונסוג אחורה. אני מרגישה עקצוץ קל, רמז לכאב, אבל לא כמו שציפיתי. הוא חודר שוב, רק העטרה ויוצא החוצה. הזין שלו עובר על שפתיי התחתונות הלוך ושוב, מתחכך בדגדגן שלי ובונה עונג בתוכי.
"אתה מחרפן אותי בכוונה..." אני לוחשת ומסתכלת על הנקודה שבה גופנו נפגשים, מחכה שיחדור.
"תסתכלי עליי." הוא פוקד בקול רך, "תרפי עוד קצת."
אני מרפה עוד את שרירי, נותנת לו להיות הדבר היחיד שמחזיק אותי על השידה.
"כן, בדיוק ככה." הזין שלו נכנס פנימה עד הסוף, באיטיות, והוא נשאר דומם בפנים. שרירי חזהו מבריקים ממעט זיעה, זרועותיו עוטפות אוצי בחיבוק.
תחושת הכאב גורמת לי לעצום עיניים בבת אחת ולנשוך את שפתיי. הוא רחב בצורה מוגזמת, ומרגיש כאילו הוא קורע אותי מבפנים. הלחץ מטורף.
"טיאנה..." הוא לוחש בערפול מוחלט ומנשק אותי, לוקח את שפתיי בשפתיו ונושך את שפתי התחתונה.
אני מתנשמת לתוך פיו מתכווצת עליו ופולטת גניחת כאב.
"אתה... יכול לזוז?" אני שואלת.
"את רוצה שאצא? זה כואב ממש?" שואל, אצבעו יורדת מטה ומעסה את הדגדגן שלי. אני בטוחה שיש טיפה דם שם.
"לא, תזוז לאט. אני בסדר."
דיאבלו יוצא מעט, מניע את אגנו בתנועות עדינות ונדחף שוב פנימה. הבעת עונג מתפשטת על פניו. הוא ממשיך בקצב איטי.
"אתה צריך מהר יותר, נכון? חזק יותר? כמו שראיתי אותך עושה?" אני לוחשת באוזנו ומחדירה את כף ידי לשיערו.
"כן," הוא גונח בקול צרוד לתוך צווארי ועוטף שד אחד מכף ידו, חופן אותו ומתענג על גופי. ואז, הוא יוצא החוצה וננעץ בי בכוח.
"אהה...." אני גונחת ושורטת את גבו, מתהדקת סביבו בכל הכוח ומרגישה קשרים בבטן התחתונה.
אני גונרת בגניחות ושריטות, ננעלת על כולו.
הוא נע מהר, דוחף לתוכי באגרסיביות. זה עונג מהול בכאב מתוק. ואז הוא גומר, גונח ועוטף אותי חזק בזרועותיו. "טיאנה..." ממלמל.
אני מניחה את ראשי על כתפו ועוצמת עיניים.