המניאק מספר אחת שלי

פרק 51

-ראיין-

"יש לך שם ואן גוך?" שאל נייט את קייל, אחד הבנים מנבחרת הפוטבול, כשהיינו בביתו במסיבה, בשישי בערב.
"תפוס." הוא זרק לו את הוודקה ונייט תפס אותה מהאוויר.
כן.
כולם פה היו שיכורים מהתחת, זה בטוח.
רציתי להגיב לו על כך שזרק את הבקבוק כמו אידיוט, אבל הייתי גמור מכדי להטיף למישהו.

"קח." נייט הושיט לי את הבקבוק לאחר שלגם ממנו כמה פעמים.
"תודה." לקחתי ממנו את הוודקה ברצון ושתיתי כמות נכבדת.
"היי, אל תגמור לי הכל."
גיחכתי והושטתי לו חזרה את הוודקה.
היינו פה כבר לפחות שעה וחצי והראש שלי כבר הסתובב מרוב האלכוהול.
אבל לא התכוונתי להפסיק לשתות.
הייתי מת מבפנים ואלכוהול היה הדבר היחיד שיכולתי לסמוך עליו.
הוא אף פעם לא אכזב אותי.
לעומת זאת בבוקר אני כניראה מאוד אשנא אותו, בגלל ההנגאובר הנוראי שיהיה לי... אבל היי, הבוקר עוד המון זמן.

"היי, ראיין," אליוט פנה אליי.
לעזאזל.
כבר שכחתי מהילד הזה.
"אה?"
"אתה יודע אם אווה מתכננת לבוא?" שאל.
לא היה לי כוח אפילו לנסות להסוות את התסכול שחשתי כששאל אותי את זה.
הטתי את ראשי בחוסר עניין והרמתי גבה.
"אני לא יודע, אליוט. אני לא אבא שלה."
הוא כניראה חשב שלא שמתי לב לכך שחשק את לסתו בזעם. טוב, שמתי לב. אבל לא היה לי אכפת ממנו.
למעשה, ידעתי שאווה הייתה אמורה להגיע.
נייט אמר לי.
הוא גם אמר לי לא להיות אידיוט לידה, במיוחד לא כשאני שיכור.
בחוסר נימוס מוחלט, שממש לא היה אכפת לי ממנו, הסתובבתי והלכתי משם מבלי לומר דבר.

הרגשתי מסוחרר כשהתקדמתי לשירותים כדי להשתין.
לא שמתי לב לאנשים שעברתי בדרך, ונתקעתי לפחות בשלושה.
"תסתכל לאן אתה הולך. אידיוט." שמעתי במעורפל.
לא התייחסתי והמשכתי ללכת עד שהגעתי לחדר שנראה כמו השירותים.
לקח לי יותר מידי זמן למצוא אותו, מאחר וכל העולם הסתובב, אבל לפחות זה קרה סוף סוף.
פתחתי את הדלת ופערתי את עיניי כשמבטי נח על בחור ובחורה שהתמזמזו שם.
"פאק.." מלמלתי וסגרתי את הדלת.
שילמדו לנעול לעזאזל.
חזרתי לסלון ומשם עליתי במדרגות לקומה השנייה.
הרגשתי בחילה מטפסת בגרוני.
שיט.
עכשיו אני ממש חייב להגיע לשירותים.
חיפשתי במבטי את השירותים וכשמצאתי דפקתי על הדלת פעמיים ונכנסתי.
ברגע שהרמתי את האסלה הקאתי החוצה את כל תכולת קיבתי.
"זין.." מלמלתי ושטפתי את הפה, ואז חזרתי לשירותים כדי להשתין.

"סוף סוף." רטנתי לעצמי כשסיימתי ושטפתי ידיים.
"פאק.. כן, כן... אוי אלוהים! כן! אל תפסיק."
מה לעזאז- "כן, נייט, אלוהים.."
נייט? פאק. יצאתי מהשירותים והצמדתי את אוזני לדלת החדר שממנו נשמעו הקולות.
"פאק.. אוליביה... תפתחי את הרגליי-"
אוקיי.
עד כאן.
התרחקתי מהדלת במהירות והעמדתי פניי מקיא.
אלוהים...
לא הייתי צריך לשמוע את זה.
נייט הממזר הזה היה חובב סטוצים לא קטן.
לפעמים אפילו יותר ממני.
במיוחד לאחרונה עם כל הסיפור עם אווה..