אני לא יודע לאן זאק תכנן לקחת אותי כי את שאר הערב בילינו בפה אחד של השני. לא סיפרתי לדפני מה קרה באוטו שלו, אני לא חושב שהיא צריכה לדעת על כל דבר שקורה לי בחיים, בעיקר כשזה מגיע לנשיקות בצוואר ששיגעו אותי.
אני לא בטוח למה זאק מחבב אותי, אני גם לא בטוח למה הוא רוצה להיות איתי, אני לא בטוח מה אנחנו אבל אני מנסה לקוות שזה לא זוגיות. למרות שאני ממש מחבב אותו. אני לא טיפוס של מחוייבות או שייכות, אני לא עובד טוב בתוך מסגרת ואני ממש לא מתאים לזוגיות..
״דפני״ דפקתי על דלת ביתה עוד הפעם, כבר כמה דקות אני עומד שם ודופק על הדלת כמו אידיוט, ״אני שמעתי אותך מוזגת לעצמך מים״ אמרתי ודפקתי יותר חזק, היא סוף-סוף פתחה לי את הדלת ואם להיות כנה, הייתי מעדיף שהיא הייתה משאירה אותה סגורה, שיחה ארוכה מאוד מגיעה עכשיו.
פניה היו אדומות ועיניה היו מרוחות במסקרה, היא כנראה בכתה. ״דפני?״ שאלתי והיא בהתה בי כמה שניות, ״א-א-ג׳-ג׳וני״ היא גמגמה ופרצה בבכי, היא חיבקה אותי חזק ודמעה לי על הכתף, אני אוהב את החולצה הזאת ולא מתאים לי עכשיו כתמים שחורים של מסקרה עליה.
״מה קרה דפני?״ שאלתי אחרי שהיא נרגעה, היא הניחה את כוס המים ממנה שתתה והתיישבה על הספה מולי, ״סטיב בגד בי עם תמי גרין מכיתה י״א.״ היא מלמלה, ״באתי להגיד לו שלום באימון שלו וראיתי אותו אוכל את הפנים שלה״ היא אמרה והתאפקה לא לבכות, ״ג׳וני, אני ממש חיבבתי אותו״ היא לחשה ופרצה בבכי עוד הפעם, ״הוא לא שווה את הדמעות שלך, את הרבה יותר טובה ממה שמגיע לו״ אמרתי וחיבקתי אותה.
״אני אספר לך משהו טוב?״ שאלתי אותה והיא הנהנה, מנגבת את דמעותיה בעזרת מפרק ידה, ״זאק ואני התנשקנו״ אמרתי והיא גיחכה, ״אני יודעת, כבר אמרת לי את זה״ היא אמרה וקצת נרגעה, ״אתמול, היה לנו מין דייט כזה. התנשקנו במכונית שלו״ קצת התחרטתי שסיפרתי לה את זה, ״מה זאת אומרת?״ היא שאלה בשובבות, נרגעה קצת, ״זה כלל קצת צוואר ולשון״ צחקקתי והיא שחררה צעקה קטנה, ״ג׳וני! איך לא סיפרת לי״ היא נזפה בי בחיוך, ״זה מביך״ מלמלתי, ״אתה יכול לספר לי הכל, אני לא אצחק עליך״ היא אמרה וחיבקה אותי, ״הדייט הבא שלכם יהיה במיטה שלך״ היא לחשה לי בערמומיות, ״דפני!״ צעקתי והיא צחקה.
לפני שחזרתי הביתה עצרתי בגלריה, הסתכלתי על כל הציורים שתליתי וגיחכתי, שמתי לב לציור שהיה במקום הלא נכון. ״שלום״ האישה הנחמדה מהקבלה חייכה אלי, ״היי״ חייכתי אליה, ״אחיך עושה עבודה ממש טובה עם המקום״ היא אמרה, ״אתה יכול למסור לו משהו ממני?״ היא שאלה והוציאה משהו מתחת לדלפק, ״זה מאחותי הקטנה״ היא אמרה ונתנה לי חבילה קטנה.
״קית׳?״ צעקתי כשנכנסתי הביתה, ״כן ג׳וני״ נשמעה צעקה מחדרו, ״מישהי שלחה לך חבילה״ צעקתי והוא בא לסלון בריצה, ״תודה״ הוא מלמל בזמן שבהה בחבילה, ״חברה שלך?״ שאלתי והוא הסמיק, ״לא חברה, מכרה״ הוא סינן ורץ לחצרו.
״אתה יכול ללכת להביא חלב? אמא שכחה״ הוא צעק לי מהחדר שלו, ״אני לא רוצה״ צעקתי בחזרה, ״ג׳וני, בבקשה״ הוא התחנן, ״לך תביא את החלב הארור״ נשמע קולה של אמא נוזף בי.
״איזו הפתעה״ נכנסתי למעלית, ״מי זה אם לא טובי האגדי״ אמרתי והחוותי בידי עליו ברשלנות, ״אז איך המרגש? כבר נמאס לך ממני?״ שאלתי והוא גיחך, ״אני פשוט רוצה לציין שלפני כמה דקות היה לי מסטיק מנטה, שלא יהיה לי ריח רע מהפה למקרה שתנסה לנשק אותי״ אמרתי בערמומיות והוא גיחך שוב, אני נשבע, אני מתחיל לחשוב שהוא לא מסוגל לצחוק, רק לגחך.
״אתה יודע טובי, אם רק היית מנסה לדבר, היית מוצא שאנשים מבינים אותך יותר טוב, אני למשל, לא מצליח להבין מה אתה רוצה ממני״ אמרתי בכעס ולחצתי עוד הפעם על כתפור הקומה הראשונה, כאילו שזה יגרום למעלית המחורבנת לעבוד טוב יותר.
יצאתי במהירות כשהדלתות נפתחו ורצתי אל החנות האידיוטית שאליה נשלחתי, קניתי את החלב המטומטם וחזרתי הביתה הכי מהר שיכולתי, אין לי סבלנות לכלום יותר.
זאק.
הוא גלש למחשבותי, תמיד לפני השינה אני פשוט חושב. מדמיין ומריץ בפני את מה שעשיתי היום.
אתמול נישקתי את זאק, היום עזרתי לדפני להתגבר על סטיב ואמרתי לטובי מה אני חושב, בערך. אני חושב שהיום הזה יכול להירשם בתור אחד מהימים האלה שאני באמת עושה דברים.
אני מתגעגע אל זאק. אני לא יודע למה אבל המרחק מעצבן אותי, אני רוצה לחזור לאוטו ולהישאר שם איתו עד שימאס לי. בלי אמא, קית׳, דני, דפני, טובי. פשוט שנינו שם יושבים ומסתכלים אחד על השני.
היה לי ממש משעמם אז העליתי פרק, תצפו להרבה פרקים בשבוע של חופשת סוכות כי השיעמום הולך לחגוג.
איך הפרק?
YOU ARE READING
Small talk boyxboy
Teen Fictionג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
