-לפני שנה-
״היי ג'וני״ דני חייך, ״בוא תיכנס״ הוא פתח את הדלת לרווחה, מאפשר לי מעבר חופשי אל סלון ביתו המסודר להפליא, ״איזה בית יפה״ החמאתי לו, הרגשתי כאילו הדבר הכי רלוונטי לעשות היה להגיד משהו יפה.
עלינו לחדרו, הוא גר בבית על הקרקע ועל זה תמיד קינאתי בו, היה לו גם כלב בשם צ׳יפס. קינאתי בו גם על זה.
״אז לגבי מה שרציתי לספר לך״ הוא אמר והתיישב על מיטתו, ״כן?״ התיישבתי גם, ״אני-אממ-אני- לא יודע-״ הוא ניסה להגיד משפט שלם בלי לקטוע את עצמו, הוא פתאום נתן לי נשיקה מהירה על השפתיים, מאיפה זה הגיע?
״דני?״ שאלתי ושמתי את ידי על שפתי, ״אני מצטער״ הוא לחש. אני חיכיתי שינשק אותי, באמת. שיעשה את הצעד הראשון ויראה חיבה אבל זה עכשיו הרגיש לי לא נכון. אסור לי להיות עם בנים, זה לא טבעי. זה אסור. אמא תכעס. היא תאהב את קית׳ יותר.
נישקתי אותו בחזרה. אני לא בטוח למה.
הוא אהב את זה וקירב אותנו, מפיל אותי על המיטה ועולה מעלי, מנשק אותי.
זה לא נכון.
הוא נישק בצוואר.
זה אסור.
הוא עלה חזרה לשפתי.
אמא לא תאהב את זה.
״ס-סליחה״ קמתי, מזיז אותו ממני, ״א-אני לא מבין״ הוא התיישב לידי מבולבל, ״אני לא כזה״ לחשתי. משקר. ״אני לא יכול להיות איתך ככה״ מלמלתי.
לפני שיצאתי מהדלת הסתכלתי עליו, מבטו היה ריק, ״אז אנחנו בסדר?״ שאלתי, ״אנחנו בסדר גמור״ הוא אמר וסגר את הדלת, משאיר אותי בחוץ, מלא חרטה.
אווווווו. אז דני הוא חתיכת חרא ויש לו סיבה (לא סיבה טובה, אבל עדיין סיבה).
מה אתם חושבים על דני וג׳וני?
STAI LEGGENDO
Small talk boyxboy
Teen Fictionג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
