״הלו״ ניסיתי להישמע כאילו לא יצאתי עכשיו משיחת נפש עם פסיכולוג, ״היי״ נשמע כאילו הוא מחייך, ״רוצה לצאת איתי לדייט?״ אפילו לא שמץ של היסוס נשמע בקולו.
עכשיו זאת ההזדמנות שלי ליישם את מה שדיברתי עליו עם הפסיכולוג, אני אנסה להשתנות, בשביל טובי.
״א-אוקי״ גמגמתי, אבל הרגשתי שלם עם ההחלטה שלי להסכים לו, ״אני אשלח לך פרטים בהודעה״ הוא הודיע וניתק.
רק אחרי השיחה נזכרתי מה קרה בדייט האחרון שיצאתי אליו, רגשי אשם שטפו אותי בזמן שידי הקיפו את שני צדדי ראשי, נאנחתי ביאוש ודמיינתי את הדייט הזה בראשי, הוא יקח אותי למקום יפה ואז נריב, אני אהיה כפוי טובה ואפרד ממנו. בקושי התנשקתי איתו פעמיים וכבר מצאתי את עצמי חושב על הפרידה שלנו.
״אוקי ג׳וני, הגיע היום שאתן לך את זה-״ דפני דחפה את ידיה לשקית ששכבה על רצפת חדרה ושלפה משם חולצה שחורה עם כיתוב בצבע לבן וזרקה עלי, ״ואת זה-״ היא מלמלה והוציאה מהשקית גם ג׳ינס שחור עם קרעים, נאנחתי.
״אני יודעת שאתה נוטה לכיוון סווטשירט חלק וחסר חיים וג׳ינס כחול ומשעמם אבל אני רוצה שתנסה לגוון קצת״ היא קרצה לי, ״עכשיו, לך למדוד.״ היא שמה את הדברים בידי ודחפה אותי לשירותים הצמודים לחדרה.
כשראיתי את עצמי בפעם הראשונה עם ג׳ינס שהוא לא כחול פני החמיצו, תמיד חשבתי שהמכנסיים החמיאו לעיני שממילא היו חומות משעממות ולא מיוחדת, החולצה ישבה עלי טוב משציפיתי אבל שיערי עדיין היה נראה כאילו ציפור יכולה להקים שם קן.
״אתה מושלם!״ דפני אמרה בהתרגשות וליטפה קצת את שיערי בניסיון לסדר אותו, ״דפני-״ מלמלתי, מתיישב על מיטתה, ״כן חתיך״ היא התיישבה לידי בחיוך, ״אני לא בטוח לגבי זה״ לא העזתי להסתכל בעיניה, ״לגבי הבגדים? תקשיב לי, א-״ היא לא הבינה, ״לא. לגבי טובי, לגביו ולגבי כל הדייט הזה״ קטעתי אותה, מרים את מבטי מברכי אל פניה ההמומות, ״אוקי״ היא לקחה נשימה עמוקה, ״אני מבינה שאתה מפחד מהדייט הזה, בטח בגלל הדייט שלך עם זאק-״ היא קלעה בול, ״אבל אני רוצה שתבין, אם תדחוף אותו ממך, זה לא יוריד את כמות הכאב שתיגרם לו. הוא אוהב אותך, אני יודעת את זה. בבקשה תנסה, תתן לו להתקרב אליך, תתן לו להראות לך שאתה לא צריך לפחד״ היא חייכה אלי חיוך חם, כנראה למדה מהפסיכולוג שלה, סקוט, שבגללו אני בכלל יושב פה עם דפני ומנהל איתה את השיחה הזאת.
״הלו?״ עניתי בלי להסתכל על איש הקשר, ״היי, ג׳וני״ זה היה קית׳, ״היי קית׳.״ חיכיתי לשיחה הזאת, ״ג׳וני, אתה בסדר? אתה נשמע שונה מבדרך כלל״ הוא שם לב לשינוי בטון קולי, ״אני צריך להגיד לך משהו״ דיברתי על זה עם דפני, התאמנתי על זה שעות מול המראה, אני יכול לעשות את זה.
״ג׳וני, אתה בסדר?״ הלחצתי אותו יותר מידי, ״אני בסדר גמור״ ניסיתי להרגיע אותו, ״פשוט יש לי משהו לספר לך״ הסברתי, ״אוקי, קדימה״ הוא האיץ בי, ״אז-אממ-אני יוצא היום ל-ל-דייט״ אני לא מצליח לסיים משפט בלי לגמגם, ״סוף-סוף, חשבתי שאתה בחיים לא תמצא חברה-״ הוא עצר את עצמו, ״למה זאת בעיה?״ הוא הבין.
״קוראים לו טובי״ לחשתי.
קית׳ לא אמר מילה, גורם לי להתחיל לרעוד מלחץ ולפקפק בהחלטתי לספר לו.
״אז זאת לא בחורה?״ הוא לא כועס , או עצוב, או מופתע, או כלום, ״לא״ מלמלתי, ״למה אתה כל כך לחוץ לספר לי?״ הוא שואל בגיחוך, ״אני לא אשנא אותך, זה מי שאתה וזה בסדר גמור״ אנחה נפלטה מפי, ליבי הפסיק לפעום כמו מטורף וחיוך עלה על פני, ״אז א-אתה בסדר עם זה?״ שאלתי, מהדק את אחיזתי בטלפון, ״ברור, אתה אחי ואני אוהב אותך״ הוא אמר בנחמה.
וואו. זה הלך טוב יותר משציפיתי.
סליחה שלא העליתי פרק כבר 12 ימים..השבוע האחרון היה שבוע קשה מאוד בשבילי.
מצד שני, פרק הבא הדייט הראשון שלי טובי וג׳וני!
איך הפרק?
VOCÊ ESTÁ LENDO
Small talk boyxboy
Ficção Adolescenteג׳וני קרטר קיבל הרבה הערות, אימו אף-פעם לא העריכה אותו מספיק כדי שיהיה לו בטחון עצמי גדול יותר משל צנצנת, הילדים בבית הספר לא פוסחים עליו בצעדת המסדרון שלהם שמטרתה להביך נערים בדיוק כמו ג׳וני. טובי סיוארט לא פותח את פיו יותר מחמש פעמים ביום, הוא מעד...
