Freeze You All | קרח ואש

פרק עשרים וחמש

אממ
תקשיבו

אני מתנצלת מראש שהתדירות שבה אני אעלה את הפרקים קצת תרד בתקופה הקרובה, פשוט התחלתי מחצית ב ובכיתה י"ב זה פאקינג קטסטרופה 😣
אז התקופה הקרובה תהיה מאוד עמוסה עבורי!
במיוחד לאור העובדה שאני עוברת המון שינויים בחיים שלי וזה לא פשוט לתמרן בין כל הדברים..
אבל זה לא שאני מפסיקה להעלות חלילה, פשוט אם עד עכשיו עלה פרק ולפעמים שניים בשבוע- הפעם כנראה ייקח לי קצת יותר זמן..
אז סליחה מראש 😓🙏 ותיעזרו בסבלנות כי הספר כבר לא רחוק מהסוף! 😋

אה ו...
הפרק מוקדש ל roniengel רק כי היא ביקשה כל כך יפה 😌

❤❤❤❤❤❤
***************************

אריאל

אני יושבת בשקט בחיקו של מק, שנשען על הגזע ומחבק אותי בזרועו.
מולנו יושבים לוק ואיב, שמביטים במבט מרוחק במדורה שהדלקתי מספר דקות קודם לכן.
הלילה כבר ירד, וכולנו נהיינו שקטים ושלווים מאוד.
לראשונה מזה כמה ימים אני מרגישה באמת רגועה, למרות הכל.
אני מרגישה קרובה אל מק יותר מתמיד, אחרי שסיפר לי את כל סיפורו.
סוף סוף יש לי סדר בראש.
אני חשה הזדהות מאוד עמוקה כלפיו, שלראשונה אני יכולה להבין אותו ואת ההתנהגות שלו.
אני עוצמת את עיניי ונושמת עמוקות את ריחו, מאושרת להיות קרובה אליו כל כך. שוכחת מכל הדאגות והצרות שפוקדות את חיי בימים אלה.
אבל איב טורחת להזכיר לי.
"אני תוהה מה צריך להיות הצעד הבא שלנו" היא אומרת בשקט.
אנחה נפלטת מפי.
כלום עדיין לא מושלם, אריאל.
לא כל עוד מורגנה שולטת באכזריות בעמך ומאכילה את כולם שקרים.
אני מזדקפת מעט, נזהרת על מק "כדאי, מאחר ואני לא מסוגלת להלחם בסופיה. אני גם לא רוצה" אני אומרת ועצב משתלט עליי "זה לא ייתן לי כלום. היא לא האויב, והיא לא מהווה סכנה לעולם בניגוד למורגנה. היא פשוט מבולבלת ואבלה. אני רוצה שהיא תבין שהיא טועה ותצטרף אלינו נגד מורגנה.."
מק מהנהן בהסכמה ומניח את ידו על כתפי "ולא רק סופיה. גם האזרחים של האימפריה צריכים להבין את זה. היית צריכה לראות אותם, אריאל. הם גמורים" הלב שלי נצבט כשהוא מזכיר את אזרחיי.
אני לא מקנאה בהם, הם לא רגילים למציאות שנכפתה עליהם. השלטון בממלכת הצפון תמיד היה רגיש ומכבד את האזרחים, ומעולם לא היו בעיות בשושלת המלוכה.
לכן האימפריה תמיד היתה גדולה ומצליחה כל כך.
התושבים בטח המומים מהמצב החדש, לא יודעים כיצד להתמודד איתו.
"אני חושבת שאני רוצה לחזור לשם" אני אומרת בהשלמה.
לוק ואיב מרימים אליי מבט. "לאן?" "לאימפריה. להפיץ את מה שאנחנו יודעים. בטוח יהיה מישהו שיאמין לנו."
מק נושף "אריאל,  שונאים אותך שם כרגע. ברגע שתדרכי שם- יתנפלו עלייך. הם מאשימים אותך במצב" הוא אומר וגבותיו מתכווצות בזעף.
אני עוצמת את עיניי ונשענת עליו. "אני יודעת.." הקול שלי שקט "אבל אני כבר לא רואה ברירה אחרת. אתם לא חייבים לבוא איתי. זה מסכן אתכם אני יודעת. אבל אני מתכוונת לעשות כל מה שאפשר"
התכוונתי לזה.
ברור שאני צריכה אותם שם. אבל זה מסוכן, האזרחים והחיילים וסופיה ומורגנה, כל אלה הם הרבה יותר מאיתנו. זה חסר סיכוי כמעט.
אני לגמרי אבין אותם אם הם יחליטו להשאר מאחור הפעם.
לוק ואיב מחליפים מבטים מוטרדים, ומק מגחך. "אל תדברי שטויות. אנחנו איתך במלחמה הזאת, זו לא שאלה בכלל. אבל אני עדיין חושב שצריך למצוא תכנית טובה יותר." לוק מהנהן באישור ואיב מחמיצה את פניה "כדאי. אני לא אוהבת את זה ששוב נעמיד את הנסיך מיכאל במצב שהסיכון בו גדול כל כך. האירועים האחרונים יכלו להגמר באסון."
מק מצחקק ומנענע בראשו "די איב, אני כבר לא ילד בן 13. חוץ מזה, זה תפקידי לשמור שאריאל תהיה בטוחה. בשביל זה התאמנתי כל השנים."
איב מגלגלת את עיניה ונאנחת כמשלימה עם הגורל.
אני מחייכת לעצמי בהקלה ועוצמת את עיניי, מניחה בהיסח הדעת את ידי על חרבה של המלכה תמרה "אם כך," אני אומרת "עד שתמצאו תכנית טובה יותר, נתחיל מחר להתקדם לעבר ממלכת הצפון." ובמילים אלה אני מתכרבלת בזרועותיו של מק ושוקעת בשינה עמוקה.