"אני מבטיח"
*********
היססתי לרגע ונאנחתי "לפני ארבעה חודשים אני.. הסתובבתי בהריסות של הפיצוץ מלפני שבע עשרה שנה ואז.. ציידים חטפו אותי ו.." עיניי נצצו והסתכלתי על הגלים המתנפצים על החוף "הם לקחו אותי למקום.. כמו מן מקרר ענק כזה.. צינוק קפוא בטמפרטורה של מינוס שמונים מעלות בערך.. הייתי על סף היפוטרמיה והם עינו אותי עם חשמל ו.. שוטים וסכינים וכסף.. במשך חודש.. הקור כבר לא היה נעים ההוא היה מענה.. הרגשתי שאני עומדת למות ואז הגיע צייד אחד. הוא היה נחמד יותר מהאחרים והוא אמר לי ש... שאח שלי מת שהם הרגו אותו וההורים שלי אמרו שהוא היה בקולג׳ ובגלל זה לא ראיתי אותו חצי שנה.." דמעה אחת ברחה לה "ואני לא האמנתי שהוא מת אז בלילה הוא לקח אותי לראות אותו ואז גיליתי שהוריי שיקרו לי.."
לא יכלתי לעצור את הדמעות מלזלוג על לחיי "ו-ואז הם.. הזריקו לי אקוניטון סגול ו.. בחיי כמה שזה כאב.. זה שרף לי את החיים אני הרגשתי שזורמת לי אש בורידים זה היה נורא.. יותר גרוע מהעינויים עצמם.." בכיתי וקיינן חיבק אותי חזק "ובאותו היום שהשבט מצא אותי, ממש כמה דקות לפני הצייד שעינה אותי החליט ל.... הוא.." לא הצלחתי להוציא את המילה מהפה "את לא חייבת להמשיך.." קיינן ליטף את ראשי "ה-הוא א-אנס אותי.." בכיתי את נשמתי "אתה בטח חושב שאני מגעילה, מזוהמת.. אתה לא תרצה להתקרב אליי נכון?" אמרתי בעצב ובאתי לקום אך הוא עצר אותי והפיל אותי כל שישבתי עליו "אחד, אני לא חושב שאת מזוהמת ומגעילה אז תוציאי את זה מהראש שלך בלו. דבר שני, זו לא הייתה אשמתך ואני לא נרתע ממך ולא הולך להתרחק ממך" אמר וחיבקתי אותו חזק
"כששחררו אותי כעסתי על ההורים שלי כל כך שהסתירו ממני את המוות של אח שלי במשך חצי שנה ואני לא מדברת איתם עד עכשיו.." אמרתי וקיינן התנתק מהחיבוק "ידעתי שהם מוכרים לי מאיפהשהו! וולקן וסוראיה הם ההורים שלך?" שאל והנהנתי "כן למה? איפה פגשת אותם?" שאלתי מבולבלת "הם באו להתייעץ עם ההורים שלי לגבייך ואז הכרתי אותם, ידעתי שהם היו מוכרים לי" אמר וחייכתי ובהיתי בפניו היפות..
"אני יכולה לנסות משהו?" שאלתי בשקט כשישבתי על קיינן והוא המהם "אתה יכול.. לעצום עיניים?" שאלתי והוא עצם את עיניו. הנחתי את ידיי על לחייו והצמדתי את שפתיי לשפתיו ברוך.. הוא העמיק את הנשיקה ונוצר מצב שאנחנו נלחמים על שליטה ומתנתקים מחוסר אוויר "וואו.." מלמלתי ועיניו זהרו לרגע "את ראית את זה?" שאל והנהנתי "אנחנו מיועדים.." לחש וליטף את פניי "את רוצה להיכנס למים?" שאל והנהנתי ונשארנו בהלבשה תחתונה ולמזלי לבשתי סט לבן תואם והוא נשאר בבוקסר צמוד שחור ופלג גופו העליון חשוף ולא יכולתי שלא לבהות בו "אוהבת את מה שאת רואה?" שאל והשפלתי מבט, בטוחה שאני מסמיקה "אלוהים יעזור לי..״ הוא מלמל ״את נראית.. וואו.." אמר וקברתי את פניי בידיי "ניכנס?" שאל והוא נכנס ראשון.
आप पढ़ रहे हैं
Don't Let Me Go
वेरवुल्फ़סיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
