אמצע הלילה וקיינן ואני שכובים כבר שעות על האדמה. לפתע השרכים שחררו את ראשו של קיינן והוא זז ״אחח הראש..״ מלמל ופקח את עיניו ״בלו? אוי בלו מה קרה לך?!״ רץ לעברי אבל המגע שלו לא גרם לכאב להיפסק ״כל כך כואב..״ יבבתי וכל הגוף שלי כאב ברמה לא נורמאלית ״נזכרת..״ מלמלתי והוא הנהן וליטף את פניי ״אתה חייב לסמן אותי קיינן.. בבקשה זה כל כך כואב..״ יבבתי והוא הזיז את שיערי מהחיבור בין צווארי לכתף ונישק את המקום ברוך ואז הרגשתי דקירות חדות במקום ״אה!! א-אה..״ גנחתי והוא הוציא את שיניו ממני וליקק את מעט הדם שזלג וחיבק אותי ובאמת, הכאב החל להרגע באופן משמעותי..
״התגעגעתי אליך..״ לחשתי לו כשערסל אותי בידיו ונשק לכל סנטימטר מפניי ״אני מצטער.. לא אגרום לך לכאב יותר אהובה שלי..״ לחש ״זה לא באשמתך הציידים עשו לך את זה..״ לחשתי ולמרות שרציתי לצרוח באושר שהוא חזר אליי, אמצע הלילה וכל הכפר ישנים ״כשנחזור הביתה אני רוצה שתהפוך אותי לשלך״ לחשתי באוזנו והוא קפא למשמע דבריי ״את בטוחה..?״ ״יותר מאי פעם.״ אמרתי והוא נשק לצווארי ועלה לשפתיי ונשאר שם..
״אוי הוא נזכר איזה יופי!״ קול צעקה הפריע לשנתי אבל רק שמעתי אותו, הייתי עוד שקועה בשינה שלי אך המוח שלי חצי ער ״מה היא לא מתעוררת?״ ״לא עזבו אותה היא צריכה לנוח.. אני יעיר אותה נצטרף אליכם עוד מעט״ קולו של קיינן נשמע והרגשתי נשיקות נעימות בצווארי ״ממממ..״ קול צרוד בקע משפתיי וקיינן חיבק אותי ״בוקר טוב יפה צריך לקום״ נשק לעיניי העצומות ״לא.. קיינן עוד צריך להיזכר.. לא רוצה לקום..״ מלמלתי ויבבתי ״בלו בייבי אני פה, נזכרתי תתעוררי״ פקחתי את עיניי וברמת ראיתי את קיינן. אני לא חולמת?
הרגשתי שבילים חמים ורטובים על לחיי וקפצתי עליו בנשיקות ״אוי קיינן..״ בכיתי והוא נישק אותי ״אני אוהבת אותך כל כך.. כמה התגעגעתי!!!״ הא חיבק אותי ונשם את צווארי ״אני אוהב אותך כל כך בייבי אני מרגיש שלם שוב..״ ״למה אתה מתכוון?״ שאלתי לא מבינה מושכת באפי ״כל הזמן הזה הייתה לי הרגשה שמשהו לא קשורה והייתה לי הרגשה ריקה כזאת ועכשיו זה נעלם״ נשק לשפתיי והלכנו לכולם..
"טוב אז אני מניחה שאנחנו ניפרד עכשיו נכון?" רנטילה אמרה בעצב "אני מבטיחה שאבוא לבקר ואת תבואי גם!" התחבקנו והלכתי עם ריינה קיינן אדם וג'יין אל מחוץ לכפר אליהם הביתה..
נכנסנו לבית שלהם "טוב אנחנו הולכים אז אתם לבד ואפריל וליאו לא פה, אל תשכחו לנעול אחרינו" ג'יין אמרה ועשתה לי מבט של 'בהצלחה ותהני' והסמקתי והם יצאו כך שנשארנו רק קיינן ואני "מוכנה שאסמן אותך בדרך אנושית יותר..?" קיינן נשק לצווארי ועשה לי היקי ונאנחתי "אמהמ.." המהמתי לחיוב והרים אותי ועלינו לחדר שלו ומהר מאוד נשארנו בלי בגדים "את מושלמת.." מלמל והורגע לפני שהכל התחיל נתקפתי פאניקה וניסיתי לברוח משם אך הוא נשכב עליי שלא אזוז ואחז בפניי בידיו הגדולות וליטף אותן "דיי בייבי הכל בסדר, זה אני.. אם את לא רוצה אני אפסיק אני מכבד את זה, אם את רוצה ניקח את זה לאט ובטוח, אני לא מכריח אותך ואם יכאב לך תגידי לי.. אני פה, אני שומר עלייך יפה את התני אני מבטיח לך.. בסדר?" אמר והנהנתי מביטה בעיניו, והלילה הזה היה הלילה הכי טוב שהיה לי..
קמתי בבוקר לנגינת הגיטרה של קיינן ונזכרתי באירועי אמש וחייכתי חיוך דבילי "בוקר טוב יפה שלי" נשק לשפתיי וכשבאתי לקום כאב חד תקף את בטני התחתונה "אחח.." מלמלתי וקיינן חיבק אותי "זה טבעי שיכאב לך קצת אחרי פעם ראשונה. סתומרת- פעם ראשונה טובה" אמר ונזכרתי באיך שהרגיע אותי כשניזכרתי באונס הנורא הזה ואחרי מקלחת משותפת התלבשנו וירדנו למטבח לאכול ואחר כך נסענו לים לעשות פיקניק עם כל החברים..
הבנים דיברו ואני ומריה הלכנו לצד לדבר על ענייני בנות ואז היא שאלה אותי "כבר עשיתם את זה?" ומיד הפכתי לעגבנייה "אתמול פעם ראשונה טובה.." אמרתי והיא חייכה ואז הביעה הבעה מבולבלת "מה זאת אומרת טובה?" "ביום שבו חילצו אותי מהציידים, ממש רגע לפני שהגיעו אליי אני נאנסתי.." אמרתי והיא חיבקה אותי "אני שמחה שקיינן תיקן לך את החוויה הזאת, עכשיו ספרי לי איך היה?" התרגשה והאדמתי "זה היה מדהים.. בהתחלה ממש נבהלתי ונלחצתי והוא הרגיע אותי ואמר שאם אני רוצה הוא יפסיק והוא הבטיח שיהייה עדין ושיהייה לי כיף, טוב לי שסמכתי עליו ובאמת היה לי כיף, זה היה מושלם.. הוא מושלם.." אמרתי והמשכנו לדבר על כל מיני דברים והיא נראתה שמחה. היא תמיד שמחה אבל הפעם היא נראית קורנת!
מריה
עכשיו אחת בלילה והתחמקתי שוב מהבית להיפגש עם קליי בשטח המסולע ליד הגבול "קליי.." רצתי אליו והוא עטף אותי בזרועותיו "איך את יפונת?" שאל ונשק לשפתיי "בסדר, אני חושבת שבלו קצת חושדת בי כי היא חושבת שאני שמחה יותר מהרגיל אבל לאף אחד אין מושג מכלום. אבל אני לא מבינה למה אסור לנו לחשוף את הקשר שלנו.. אתה מתבייש בי..?" שאלתי מבואסת וקליי מיהר להפנות את תשומת ליבי אליו "ממש לא! הלוואי ויכולנו לספר לכולם אבל זה יותר מידי מסוכן, גם בשבילי ובעיקר בשבילך! אני לא אוכל לחיות עם עצמי אם יקרה לך משהו בגלל זה.. בגללי.." אמר והבטתי בו בעיניים נוצצות "למה? מה מפחיד אותך שבגלל זה אני צריכה להתחמק מהבית באמצע הלילה ולהסתיר אותנו מההורים שלי? מה כל כך מסוכן?" יבבתי והוא הביט בעיניי במבט מיוסר
"אבא שלי מורד"
KAMU SEDANG MEMBACA
Don't Let Me Go
Manusia Serigalaסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
