פרק 14

918 49 3
                                    

בלו
קמתי בבוקר בזרועותיו של קיינן.. הוא כזה נסיך כשהוא ישן.. פיו פתוח במקצת והעיניים הירוקות המהממות שלו עצומות והוא נראה שלו כל כך..
התלבשתי והתארגנתי והכל וירדתי למטה נותנת לקיינן עוד קצת זמן לישון וג׳יין ואדם ישבו לשתות קפה במטבח

״בוקר טוב״ חיבקתי את שניהם והי ממש אוהבת אותם הם ממש נחמדים ״בוקר טוב, לשים לך פנקייק?״ ג׳יין שאלה ועניתי שכן והתיישבתי איתם לאכול ״ממש נעים איתכם תמיד יש מישהו בבית, אף פעם לא ריק פה הכל נורא יפה פה.. בבית הכל קר״ אמרתי וג׳יין ליטפה את שיערי ״טוב לשמוע מותק, מה שלום אמא ואבא?״ ג׳יין שאלה ״אממ בסדר נראה לי״ עניתי ואז למזלי הייתה לי התראה בטלפון להעיר את קיינן שהצילה אותי מלדבר על זה.

עליתי לחדר של קיינן והתיישבתי עליו בפיסוק, שותלת נשיקות קטנות בצווארו ובלסת שלו ״מממ.. אל תפסיקי..״ נאנח והמשכתי ״יאללה נסיך לקום״ נשכתי את תנוך אוזנו והוא צחקק ומשך אותי לחיבוק עליו ״בוקר טוב יפה..״ מלמל ונשקתי לאפו והוא מעך אותי ״נו בייב יש לימודים צריך לקום״ האצתי בו והוא נאנח וקם מהמיטה ובהיתי בבטנו הבנויה והמהממת והוא התקדם אליי חיבק אותי והחל לנשק את צווארי ״א-אה..״ נאנחתי ואחזתי בשיערו אני חושבת אני הולכת להתמוטט.. ״ק-קיינן..״ נאנחתי-גחנתי והוא לא הפסיק לנשוך למצוץ ולנשק את צווארי בנקודה הרגישה שלי והוא ספק נאנח ספק גנח לצווארי והצמדתי אותו יותר קרוב ״ילדים אתם צריכים לצאת!״ ג׳יין צעקה מלמטה וקיינן התנתק מצווארי והתארגן תוך שלוש שניות ואני עוד הייתי קפואה במקומי. לא הרגשתי את ההרגשה הנעימה הזאת מעולם.. זה היה נעים באופן מיוחד כזה..

הלכנו לבית הספר ביחד ונכנסנו יד ביד כמובן שכולם הסתכלו אבל שיעשו מה שירצו שיקפצו לי. ״מה יש לך עכשיו?״ שאל ״שעתיים מתמטיקה, לך?״ ״גאוגרפיה״ אמר ונשקתי לשפתיו לשלום ״ביי בהצלחה!״ צעק כשברחתי ממנו בצחוק ונכנסתי לשיעור.
יצאתי לשירותים בהפסקה בין שני השיעורים ולפתע הדלת נפתחה ושתי בנות על עקבים נכנסו ודיברו ״את לא מבינה איזה מושלם הוא היה אתמול! הסקס הכי טוב שהיה לי״ קולה של מייגן נשמע והרגשתי כאב בלב שלי. זה לא יכול להיות, הרי הוא ואני ציונים הוא לא יכול לעשות את זה.. נכון?

קיבלתי באמצע השיעור השני הודעה ממישהי שהרבה זמן לא היינו בקשר.
כשהייתי כלואה אצל הציידים, בנוסף לפוראלס והיצורים האחרים הכרתי שם חברה טובה והצלחנו לברוח יחד, היא הצילה את חיים שלי ויחד לשחרר שאר היצורים ולמזלי, כולם חייבים לי טובה למקרה שאצטרך משהו🙂. היא חצי ערפדה וחצי זאבה, והמלכה של הערפדים.
היא חכמה והיא בת עשרים וחמש בערך וגרה פעם בחלק הצפוני של העיר. מוזר, למה היא שולחת לי הודעה עכשיו?

ריינה❤️:
-ריינה: בלו אני חייבת את העזרה שלך הציידים תפסו ערפד משלי אתמול ולא הצלחנו למצוא אותו ואת הגששית הטובה יותר שאני מכירה
-אני: ברור מתי לבוא?
-ריינה: הכי מהר שאת יכולה
-אני: אוכל לצאת בלי לעורר חשד עוד רבע שעה
-ריינה: תודה רבה בלו🙏🏻❤️
-אני: מתי שתצטרכי❤️

סגרתי את השיחה ושיעור המתמטיקה עבר דווקא מהר מאוד כי פתרתי את כל התרגילים מהר יותר מכל הכיתה וכשהגיע הצלצול הגואל רצתי ממקומי עם התיק על גבי אל עבר היציאה ושם קפאתי במקומי.
מייגן יושבת על קיינן ומתנשקת איתו. הלב שלי נשבר והדמעות נופלות כמו מפל מים מעיניי. ״פאק!- בלו! חכי רגע זה לא מה שאת חושבת!״ קיינן צעק לי אבל הייתי עסוקה בלרוץ והתעלמתי ממנו.

איך הוא יכל לעשות דבר כזה?! ועוד למיועדת שלו?!?!

רצתי אל גבול והרגשתי שהזאב משתלט עליי אז הורדתי מאחוריי שיח את הבגדים שלי והכנסתי אותם לתיק שאותו השארתי בחדר של ג׳יין ואדם עם פתק
׳אל תגידי לקיינן כלום, הייתי חייבת לזוז ומקום לשים בו את הדברים שלי בהתראה קצרה- בלו׳
״אה!!״ צעקתי בכאב והשתניתי לזאבה הזהובה שאני רצתי הכי מהר שאני יכולה אל עבר הצוק שמוביל לממלכת הערפדים, לבית שלהם..

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
קיינן בגד בבלו? מה יקרה כשבלו תיפגש עם ריינה?🤔

Don't Let Me GoWhere stories live. Discover now