"קיינן נעלם"
***********************
הכנסתי את ג'יין הביתה והיא יבבה "אני יודעת שאת כועסת ופגועה אבל לא ראיתי אותו מאז שהוא יצא לריצה לפני הרבה מאוד זמן ולא חזר וממש מאוחר עכשיו אנחנו לא מוצאים אותו וריינה אמרה לקרוא לך כי את גששית טובה" אמרה והבאתי לה כוס מים וחיבקתי אותה "הכל בסדר אני אעזור לכם למצוא אותו" אמרתי ויצאנו לכיוון היער בצפון שם נתחיל את החיפושים הפעם בצורה יותר טובה.
אני מפחדת שהוא יעבור את מה שאני עברתי.. זה לא משהו שאפשר לשכוח וקיינן שלי לא צריך לעבור את זה..
את הריח שלו אני זוכרת בעל פה וכך שאני לא צריכה חפץ שלו. השתנינו כולם לזאבים ו-וואו אדם וג'יין ממש גדולים! העיניים של אדם הזאב אדומות, של ג'יין כתומות-אדומות, שלי כתומות אבל נשארתי אנושית, השתמשתי החצי שינוי צורה (אז יש לי טפרים ושיניים).ושל כל השאר צהובות. העיניים של קיינן בצבע אדום כתום אבל לא כמו של ג'יין, נוטה יותר לכיוון האדמדם. הרחתי ונשמתי עמוק את את האוויר והנחתי את ידי עח האדמה וסרקתי את השטח וכשעליתי על ריחו של קיינן התחלתי לרוץ והזאבים אחרי.
הגענו למקום לא רחוק ואז הריח של קיינן התערבב עם ריח לא נעים ועצרתי. "מישהו היה כאן איתו. הריח מגעיל." אמרתי ואז נפל לי האסימון ואמרתי בפאניקה "אני יודעת איפה הוא."
אוי בבקשה לא המקום הזה שוב! מהם הולכים לעשות לו?!
קיינן
וואו הראש שלי.. ״אחח..״ נאנחתי בכאב וכל הגוף שלי כואב ופקחתי את העיניים שלי לחדר קטן וחשוך ומחניק ״נו נו נסיך התעוררת?״ קול מוכר של בחורה נשמע והיא יצא מהצללים. ״מייגן?!?!״ שאלתי בהלם. מייגן?! מייגן?!?!?!?!?! ״מה?.. את- מה??״ אני לא מבין, מייגן? ״אתה מופתע? לא נרא נסיך שלי אנחנו הולכים לשחק קצת עד שהחברה השרמוטה תגיע ונשחק גם איתה״ אמרה ושלפה שוט עם קצה מכסף וסכין.
היא גזרה לי את החולצה ונשארתי בלי והיא הצליפה בי וסתמתי את פי לא נותן לה את הסיפוק בלהראות לה שכאב לי ואלוהים כמה שכואב לי!!
אחרי ההצלפה השמינית כבר צעקתי ״אאהה!!״ ודמעה זלגה מעייני בחיי כמה שזה כואב!! זה מה שהם העבירו את בל-״אאההה!!!״ צרחתי כשהרגשתי כאב חד בכתף שלי וברגל ״תמיד חשבתי שאני קופידון לא? הנה יש לי חצים, אוהב אותי?״ שאלה והתפרעתי בכיסא ״תשחררי אותי זונה משוגעת!! חולה על כל הראש בת ז-״ צרחתי והיא קשרה לי בד בפה והוציאה משחת כסף ומזרק עם חומר מוזר כזה והתפעלתי בכיסא ״ממממ!!! ממממ!!!!״ ניסיתי להשתחרר אבל היא רק הידקה את השרשראות וחתכה לי אל הגוף עם סכין ומריה מעליו את המשחה שצרבה לי את החיים!!!!
״נו נו נו מי זה אם לא קיינן פארקר, האלפא היורש הבא!״ קול עמוק של גבר נשמע ופקחתי את עיניי ״החברים שלך כבר בדרך לכאן יצור. אל תדאג אנחנו ניתן להם לקחת אותך בלי בעיות אבל זה כבר לא יהייה אתה״ אמר הגבר שהיה דומה למייגן ״עבודה טובה בת שלי לא איכזבת אותי״ אמר הגבר ומייגן חייכה להוקרת תודה. (למי שלא הבינה מייגן היא האנונימית) לפתע נשמעו יללות וצרחות והגבר התקדם אליי והחזיק את המזרק וקירב אותו לצווארי ״מממממ!!!!!!!!!!! מממממ..״ הרגשתי דקירה בצוואר וראיתי שחור.
בלו
רצנו כולם אחריי למפקדה של הציידים וראיתי את מייגן?!?! הבנתי באותו הרגע והכל התחבר. קפצתי עליו ושיספתי את גרונה שהשפריץ דם לכל עבר והגופה שלה נפלה על הרצפה. זונה. ירקתי עליה ורצתי לכיוון המרתף בעוד שכולם נלחמים בציידים וכשפתחתי את הדלת הוא עמד מולי.
-פלאשבאק-
״יצורה הבאתי היום כלי משחק טיפה שונה״ הבחור נכנס שוב לצינוק הקפוא וקשר אותי למיטה בכוח ״לא לא לא!!״ הוא הוריד את מכנסיו במקצת ומכיוון שהשאירו אותי בהלבשה תחתונה העבודה שלו הייתה קלה ״לא לא תפסיק!!! דיי בבקשה דיי!!!! אהה ה כואב תפסיק!!!!״ צרחתי ובכיתי, לא משנה כמה התנגדתי ורק ברגע שגמר יצא ממני והלך. נשארתי ש קשורה למיטה מדממת וכואבת..
-סוף פלאשבאק-
״אתה..״ סיננתי בשיניים חשוקות ואז ראיתי את קיינן שרוע על הרצפה ונדלקתי. לא יודעת איך זה קרה כל כך מהר אבל השתניתי תוך ממש כמ שניות וקפצתי על הגבר שאנס אותי. ששבר אותי. ״אאאאאהההההההה!!!!!״ צרח בכאב כשקרעתי לו את היד מהמקום והתנפלתי על הצוואר שלו וגם ראשו נערף.
התקופפתי לקיינן שלא הגיב לשום דבר וכשהשתניתי חזרה עטפתי את עצמי בשמיכה שהייתה על הכיסא והרמתי את ראשו אליי ״קיינן! קיינן תתעורר! בבקשה תתעורר אני כל כך מצטערת אני אוהבת אותך אל תלך לי בבקשה! תתעורר!״ הצמדתי את המצח שלי לשלו בוכה ומחבקת אותו קרוב לחזי..
לקחנו את קיינן לבית חולים של ד״ר אפריל אוניל שג׳יין מכירה וסומכת עליה והיא טיפלה בקיינן. לא עזבתי אותו במשך שבועיים והוא עדיין בקומה. לא מגיב.
״קיינן אפ אתה שומע אותי בבקשה תתעורר.. אני הבנתי הכל, אתה לא בגדת בי זאת הייתה מייגן שסכסכה בינינו בכוונה אני אוהב אותך אהוב שלי בבקשה תקום.. תנגן לי בגיטרה בתור שעון מעורר תרוץ איתי ביער.. אני רוצה אותך קיינן אני לא ישנה כבר שבועיים בבקשה תקום.. תן לי לראות את העיניים היפות שלך לך לנצח במשחקי הלקרוס שיש עוד מעט טורניר רק תקום כבר!..״ בכיתי ונשארתי לצידו. אני תמיד אשאר לצידו.
ישבתי מלטפת את ידו של קיינן ומנשקת אותה כד שלפתע היד שלו זזה ולחצה על שלי והוא התנשף בכבדות ״אתה ער!!״ התנפלתי עליו בנשיקות והוא דחף אותי ממנו מהר ״מה את רוצה ממני?״ שאל בקול שלא היה אופייני לו והבטתי בו מבולבלת. מה קורה פה? ״יפה שלי אתה בסדר?״ שאלתי וליטפתי את לחיו אך הוא הזיז את ראשו ממני ״מי את?״ שאל ודמעות עלו בעיניי והרגשתי כאב בחזה ״א-אתה לא צוחק איתי עכשיו קיינן אתה עובד עליי נכון?..״ אמרתי מסרבת להאמין ״לא מה את רוצה מהחיים שלי לא פגשתי אותך מעולם ומישהו מוכן להסביר לי למה אני בבית חולים?!״ הרים את קולו ואדם וג׳יין נכנסו מהר לחדר והתנפלו עליו בחיבוקים ונשיקות. אותם הוא כן מכיר.. אני לא מאמינה.. לקחתי את רגליי וברחתי משם בבכי..
״אמא אבא אני הולכת אל תחפשו אותי.
אני באמת מבטיחה שאני בסדר ושאני אחזור רק.. לא עכשיו..
שלכם,
בלו.״
הנחתי את המכתב על המיטה שלהם לקחתי את התיק שארגנתי וברחתי משם רחוק ככל שאפשר, לא יודעת מתי אחזור..
אני לא מצליחה לעכל שקיינן לא זוכר אותי..
YOU ARE READING
Don't Let Me Go
Werewolfסיפור המשך לספר Never Let You Go. מסופר על קיינן, בנם של אדם וג׳יין ועל הדור הבא של הלהקה! קיינן פארקר הוא הנער הכי מבוקש בשכבה שלו, חתיך וחזק אך גם סטוציונר ולא נוהג לבלות עם בחורה אחת באופן קבוע, הוא יותר טיפוס של דפוק וזרוק. יש לו את העליות והמור...
